my cold evil world!

אני  חושבת על לוותר על כול התהליך של החלמה כדי להרגיש טוב יותר.

אני יודעת שאני קרובה ושאסור לי להפסיק עכשיו ולוותר אבל...

אני מרגישה שאני עייפה מלנסות ושאין לי כוחות יותר להמשיך בתהליך שיפור המצב הזה.

מה יצא מכול זה?

'המצב החדש' ככה אני קוראת לו מתיש אותי נפשית ופיזית.

כשהייתי רק במצב אחד לפחות הרגשתי טוב ויכולתי להגן על עצמי,

אבל עכשיו הוא המצב הוא כזה שפעם אני למטה ופעם למעלה.

פעם עצובה ופעם שמחה.

זה הורג אותי! ואני חושבת ברצינות על להפסיק. אפילו שאני קרובה ואפילו שאתם מאמינים בי.

אולי כדי שתוותרו?

אולי כדי שתפסיקו להאמין שאני מסוגלת לצאת מהמצב של רק מצב אחד?

אני באמת לא יודעת למה אתם כול  כך מתאמצים לעזור לי.

נכון שאני לא רוצה לחזור למצב הקודם... אולי כן?

אבל אז לא יכולתי להיפגע והיו לי חומות ויכולתי לשמור על עצמי.

עכשיו?

יש לי חצי חומה בנויה חצי חומה הרוסה.

אני מבולבלת ואבודה.

ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות יותר.

לוותר או להמשיך בתהליך?

היה לי לפחות יום טוב היום, ושיעור הרכיבה היה טוב יותר מכול שיעור שהיה לי עד היום!

הכול  בזכותו! האנרגיות האפלות שהרגשתי מהמילים שלו איכשהו חזקו אותי ונתנו לי כוח.

אז תודה!

ואני לא מאמינה שעוד שבוע זה באמת קורה!

אלוהים! *-*

במה לעזאזל סיבכתי את עצמי עכשיו? ואיך אצא מזה?

הסיכונים הנפשיים שאני לוקחת על עצמי... עוד יהרגו אותי בסוף.