נכנסתי לדיכאון קל של לפני פגישה.
אני לא יודעת אם זאת העייפות או העצב (היה לי דווקא שיעור טוב היום בערב והיה כיף בחווה. חוץ מהעובדה שלא הספקתי לדבר איתו).
ואז פתאום הדיכאון שלי השתלט עליו, והתחלנו שיחה הזויה שהתפרסה לכול מיני כיוונים.
החל מהעובדה שאנחנו רוצים למות ורק לא להיות כאן, ועבר לזה שאנחנו שונאים את ההורים שלנו שמתערבים בכול דבר שלא קשור אליהם!
רק פריקים יכולים להבין את הרצון למות ואת השנאה למין האנושי U.U
אולי אני סתם בלחץ ממחר. אבל לפחות הוא רגוע יותר ממני X.X
אני רק רוצה שהדייט הזה יהיה מאחורי כבר, כדי שאוכל להיות רגועה ושקטה, וכדי שאוכל לעשות חישובים והחלטות עם עצמי להמשך הקשר הזה.
בקיצור אני רוצה שכבר יגיע יום שני! שאני אטוס מפה כבר! קצת חופש, קצת שקט, לעזאזל!!
מקווה שמחר באמת יהיה טוב.
אבל יש בזה משהו נחמד ומשעשע ששני אנשים מאותו הסוג מדברים על המוות וזה לא נישמע רע כול כך כמו שאנשים רגילים ידברו על זה, וזה ישמע נוראי בעיניהם.
או על הרצון שלהם לברוח, ולהיות במקום אחר.
לפחות אנחנו מבינים זה את זה.
וזה מה שחשוב. זה מה שמנחם (אותי לפחות).
אלוהים... דייט! X~X
אני סתם עייפה. תתעלמו. זה יעבור מחר. ויהיה בסדר. אני מקווה...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
