והנה שוב מגיעים אותם ימים עצובים וקשים שעם ישראל נאלץ להתמודד איתם כמו בכול שנה.
הימים האלה בשבילי חשובים ודווקא בגלל זה הם נעשים לי קשים יותר ויותר משנה לשנה.
במשפחה שלי ההורים של סבתא וסבא שלי ז''ל נספו בשואה וגם האחים והאחיות של סבתא אותו הדבר.
לכן, תנסו להבין אותי כשאני אומרת שאני שונאת את כול הגרמנים! נכון הגרמנים היו אולי לא עשו שום דבר, אבל כול הדור הקודם שלההם עשה ועוד איך!! ועל זה אני לא אסלח!
לא אכפת לי שאני עושה הכללות, תגידו מה שתגידו זה לא מעניין אותי! שיישרפו כול הגרמנים!!! שונאת אותם וגם את היטלר!
רק המחשבה על מה ששישה מיליון יהודים עברו בגטאות ובמחנות ההשמדה עושה לי רע! הם סבלו שם, והימים האלה הם באמת קשים!
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני חייבת לפרוק את זה.
ואני תמיד מרגישה לבד בימים כאלה אפורים וקודרים.
אניי לא אוהבת אותם אבל הם חשובים.
ועכשיו כול החיילים שנלחמו למעננו ונפלו בעת מילוי תפקידם...
אלוהים הימים האכזריים והקשיים האלה...
ועכשיו קטע שכתבתי אתמול:
דיכאון של ימים עצובים
והנה הוא שוב חוזר, כמו תמיד, בכול שנה.
הדיכאון של הימים העצובים שעם ישראל תמיד יזכור ולא ישכח לעולם.
הוא לא מתריע מתי הוא בא לבקר, הוא פשוט קופץ עליי, ככה פתאום, ולא מודיע שהוא בא.
רק לפני שנייה הייתי שמחה, ועכשיו פתאום אני עצובה ומדוכאת שוב.
רק שמיעת השירים העצובים יכולה לגרום לי להיכנס למצב הזה, ולחזור אחורה בזמן ולהיזכר בזוועות שעם ישראל עבר.
אני לא אוהבת את הימים העצובים האלה. הם מדכאים. אבל הם גם חשובים מאוד לכולנו.
אני יכולה להזיל דמעה, ולמרות שהימים האלה לא נוגעים לי אישית אני עדיין משתתפת בצער האבל של כולם,
מרכינה את ראשי בעת הצפירה,
ומתייחדת יחד עם כול עם ישראל, ומתאבלת על האבדה הגדולה של העם שלנו.
אני לא מסוגלת לחשוב על שוב דבר מלבד הימים הנוראים האלה.
והם באמת כאלה.
אני נכנסת לדיכאון עמוק, ששום דבר לא יכול לשפר את מצב רוחי עד שהם יעברו.
אלה ימים קשים,
אכזריים,
מייאשים,
אך אם זאת מאוד מאוד חשובים. וחשוב שבכול שנה נעמוד דום ונזכור את אלו שכבר לא איתנו.
את כול ששת המיליון שנשרפו למוות ולא זכו להגיע לחיים שאנו חיים היום.
זה מכביד על הלב, וקשה לי להתמודד עם הימים האלה בכול פעם מחדש.
אני משתדלת, בשביל כולם,
אבל זה עדיין לא פשוט.
גם אם אשכח, תמיד יהיו אלה שיזכירו לי את הימים הקשים האלה, ושירים עצובים שעוסקים באותם זמנים עקובים מדם.
לא נשכח ולא נסלח!
עם ישראל זכר ותמיד יזכור את כול ששת המיליון שכבר לא בין החיים, ולא זכו לחיות את חייהם כמו שרצו!
יהי זכרם ברוך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גרמנים נאציים ארורים! ימך שמם!!! אני אשנא אותם כול החיים שלי! באשמתם שישה מיליון מאיתנו לא נמצאים איתנו כאן היום!
אני לא אסלח להם על זה בחיים! אין לי סיבה לאהוב אותם!
השיר הזה קשה והוא מעציב אותי ;~;
וכרגיל אני היחידה שאכפת לה מהאירועים החשובים האלה שקורים במדינה שלנו=.=''
אבל אני אשמח לראות עוד בלוגרים שמציינים את היום זה אצלם.
לפחות תכבדו את הימים האלה, ותעמדו בצפירה בלי לעשות ממנה צחוק! (יש כאלה שעומדים ופשוט צוחקים כי הם לא מבינים את המשמעות שבדקת הדומייה בעת הצפירה. טיפשים!).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
