אז שוב כמו תמיד יש לי המון מחשבות בראש ואני לא מצליחה לסדר אותן (אפילו בכתיבה אני לא מצליחה להתמקד רק במחשב אחת ארורה!)
אז שלושה דברים:
קיבלתי מייל מהמעצבת שלי והייתי בטוחה שזה חלום! אבל זה לא! ואני תמיד שמחה לראות ממנה מיילים ולשמוע ממנה שוב.
דבר שני- רכבתי היום על סוס קשה וכול הזמן מלמלתי לעצמי בראש את השורה מהשיר ' שום דבר לא יעצור אותי!'.
ואז כשעמדתי לקפוץ מכשול שניקרא אפגריד (זה מכשול ישר. פשוט ישר לא איקס וככה קוראים לו) הוא נראה לי גבוה מדיי (למרות שזה רק בראש שלי) וסירבתי לקפוץ.
ואז אמרתי לעצמי אם שום דבר לא יעצור אותי, אז למה המכשול הזה כן עוצר אותי? למה אני מפחדת לקפוץ אותו?
ואז ביקשתי המדריך שינמיך אותו טיפה כדי שאוכל לקפוץ, אבל במקום הוא רק הגביה עוד טיפה, ואז פשוט צרחתי, והתחלתי לרוץ למכשול וקפצתי אותו! התגברתי על הפחד בצרחות וקפצתי.
אני מאמינה שעדיין לא השתחררתי לגמרה מהנפילה ההיא ששלחה אותי לבית החולים. אבל אני חייבת להתגבר! אני לא יכולה לתת לפחדים לעצור אותי ולהוות לי מכשול כול הזמן!
המדריך שלי בעצמו אמר שאני צריכה להתגבר על הפחד.
הקוע הוא שהסוס הזה מעט נמוך, וכשבאים לקפוץ מכשול כזה זה קצת מפחיד (והסוס הזה יודע לקפוץ ואני צריכה לסמוך עליו אבל הפחד שם).
וכשזה סוס מעט יותר גבוהה אז אני לא פוחדת לקפוץ.
כנראה שזה באמת הכול בראש שלי.
ודבר שלישי- האדישות לא טובה לכתיבה שלי בכלל!
מה שאני רוצה זה להרגיש כדי שאני אוכל להעביר רגש בסיפור דרך הדמויות שלי, ואם אני נאטמת שוב מבחינה רגשית אז גם הדמויות שלי לא יוכלו להרגיש ואני לא אוכל להעביר את מה שרציתי ברגש.
זה מתסכל.
ולא רק בסיפורים. כול דבר שאני אי פעם אכתוב אני פשוט אהיה אדישה לכתיבה, ואני לא רוצה שזה יקרה, אבל הגוף והראש פועלים מעצמם איכשהו, מין כפתור כיבוי רגשות כזה. מוזר.
ואמרו שמשבוע הבא יתחיל להיות ממש חם!!!! איך אני אשרוד חום של 36, 37 מעלות לעזאזל!?!? אני אמות מחום!! מחוסר חמצן לראש!! X.X
הראש כבר מתחיל לכאוב לי כשאני חושבת על זה @@
ואני שונאת לעשות פוסט כשהמחשבות שלי לא מסודרות!! >.< אופפפפפפ
אני סתם עייפה=.=''
עבדתי קשה בחווה והתאמצתי ברכיבה.
מחר בערב אני נפגשת עם החברות בעזיראלי (כמה אירוני , מקום המפגש הראשון שלי איתו).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
