אז החלטתם להפוך אותי ל'מפלצת'.
בסדר.
מקובל.
אני יכולה להתמודד עם זה.
מפלצת אכזרית ואפלה, חסרת כול רחמים למין האנושי והחלש.
הפכתם אותי לכזאת רק כי אתם חושבים שתקפתי את החלש והמסכן, כשבעצם כול מה שרציתי לעשות מההתחלה היה רק לעזור לו.
שימצא חבר חדש,
שיתקדם בחיים,
שיעשה משהו עם עצמו,
שלא יישאר מאחור ויתמודד לבד עם הקשיים.
אבל למה שתראו את זה?
למה שתחשבו שאני יכולה להיות גם טובה ולעזור?
למה שתראו גם את הצדדים הטובים שבי?
הם הרי לא קיימים נכון?
אני מפלצת!
מפלצת אפלה ואכזרית שאין לה לב!
שתעשה הכול כדי לגרום לאחר לראות כמה הוא אשם ולא בסדר.
כמה נוח...
לא ציפיתי שתהיו חברים שלי,
ידעתי שאסור לבטוח באף אחד!
הרי כולם בסוף תוקעים לי סכינים בגב, לא משנה כמה אני מנסה לעזור, בסוף אני יוצאת דפוקה ואשמה.
למה לא?
תאשימו אותי. הכי קל זה לבוא ולהאשים אותי כשבעצם אני רק מנסה לעזור ולגרום לאחר להרגיש טוב.
שייהיה לו בן שיחה נחמד לדבר איתו כשאני לא בסביבה,
שיהיה לו עבודה או סתם עיסוק אחר שיעסיק אותו במשך היום.
שום כוונה לא הייתה רעה,
ופשוט כואב לי שאותו אדם נישאר באותו מקום ולא עושה עם עצמו כלום.
אבל לא.
אני מפלצת!
מפלצת אפלה ואכזרית שאין לה לב!
שלא מתחשבת באחרים,
ולא אכפת לה מאף אחד נכון?
לא ציפיתי שתחשבו שאני טובה,
ולא ציפיתי שתחשבו שאני מנסה לעזור.
כי למה שתחשבו ככה?
עדיף לכם לחשוב שאני רק מנסה להרוס ולהשפיל,
כי אני מפלצת!
מפלצת אכזרית ואפלה שאין לה לב!
תחשבו מה שאתם רוצים. לא אכפת לי.
אני יודעת עמוק בפנים שניסיתי לעזור ועשיתי את זה על הצד הכי טוב שרק יכולתי, ועמוק בפנים אני יודעת שהכווונות שלי היו טובות.
