כנראה שהייתי צריכה את היום הזה בשביל לצאת קצת, ולשכוח מכול המלחמה הטיפשית שהתחוללה כאן.
כבר באמת שלא אכפת לי יותר אם אין תגובות או לא.
אני לא מתייחסת לזה יותר.
אבל היה לי יום עמוס מהבוקר עד הערב.
וגם קניתי ספרים חדשים.
אז קודם כול הלכתי לסדר את הציפורנים שלי, את השיער (צבעתי אותו מחדש לאדום בקצוות) ועשיתי פנים.
ואז קניתי את הספרים הבאים:
הספר השני של גבריאל זווין בסדרה של אניה בלנשין והשני אחרי הספר הראשון שניקרא 'כול הדברים שעשיתי( ממליצה על הספר! הוא נורא קליל ונחמד. סיימתי אותו תוך 5 או 6 ימים בערך)
הספר הבא:
הספר הראשון ניקרא ' החור שברעש' אני צריכה לקנות אותו.
והספר השלישי הוא בעצם ספר של קוצ'ארית (או איך שלא כותבים את זה) שבן דוד שלי המליץ עליו מאוד שאני אקנה. אז קניתי.
ספר שיכול מאוד לעזור לי בחיים ובמלא שאלות שאני שואלת את עצמי יום יום.
והוא ניקרא ' לאהוב את מה שיש'.
זה בעצם אמור לתת לי עצות ודרכי התמודדות לאהוב בעצם את מה שיש. כי מה לעשות זה המצב ואני צריכה להתמודד עם מה שיש בחיים. נגיד עם עבודה או משפחה או כול תחום אחר בחיים שלי.
ואני מאמינה שהספר הזה באמצת יעזור לי. הוא סוג של רב מכר.
וקניתי עוד ספר שניקרא ' אשליות' של אפרילין סייק. שיש עוד שני ספרים בסדרה שניקראים ' כנפים' , ו'כשפים'.
אני צריכה לקנות אותם.
ואני דיי מרוצה מכול הספרים האלה!
ודבר שני ניפגשתי היום עם אחותו של הבן דוד שלי, ולקחתי אותה לקניון שקרוב לבית שלי.
היה ממש כייף!!!
דיברנו על המון דברים שעות!!
על כתיבה,
על ספרים,
על הקשרים עם הגברים שמפריעים לי,
על זה שהתחלתי לפתח רגשות כלפי הבן דוד אבל עצרתי את זה בזמן,
על הידיד הראשון שלי,
על הידיד השני,
על הסיפור שאני רוצה בעתיד להוציא כספר, ודרכים איך להתחיל,
על עבודה בעתיד מה מתאים ומה לא,
ואה היא גם החמיאה לי על הלוק הפריקי שלי 3:
וגם קבענו מתישהו ללכת לים ביחד (כי כולם חוץ ממני שונאים את הים בגלל ה..מה? החול? זה תירוץ מפגר. באמת! אז קצת חול נדבק לכם לגוף. ביג דיל! אפשר לחשוב)
אמרתי לה גם שאני מעריכה את בן הדוד שלי על שהוא יודע להקשיב ולעזור ולהגיד את הדבר הנכון שאני צריכה לשמוע ויוביל אותי בדיוק לשביל שבו אני צריכה ללכת,
ועוד הוספתי ואמרתי שאני מעריכה ואוהבת את הכתיבה שלו מאוד! ואני באמת אוהבת אותה כי יש בה עומק ורגש. ואני מפשת את זה.
ודיברנו קצת על הסוסים ועל זה שנפלתי,
ובאמת שהיה כייף.
בחיים שלי לא ניפתחתי ככה לאנשים.
אבל אמרתי לה שאני נפתחת רק אם אני מרגישה בנוח עם אדם מסוים.
אם אני ארגיש איום או אי פתיחות אני אשתוק ולא אדבר.
אבל אם אני כן ארגיש בטוחה וחופשייה והאדם שמולי לא יהווה לי שום איום אז לא תהיה לי בעיה להיפתח ולדבר.
סיפרתי לה גם על הפנטזיה הטיפשית והשקרית שבה האמנתי שיש תקווה הכול טוב ויפה מה שבמציאות שלי לא קיים,
על הדייט שהיה לי.
בקיצור דיברתי המון וגם היא,
וגם קצת על הסימנים שמראים לי בדיחוק איזה אדם אני צריכה למצוא לעצמי.
וכנראה שזה אדם שיודע להקשיב ולכוון, ולא לקטול ולהגיד לי שאני טועה וכמו כולם. כי זה ממש לא נכון!!
אז בקיצור היה לי יום עמוס אבל כייף.
כייף באמת!!
אז חזרתי שמחה ומרוצה.
אני שונאת לחזור ממקומות עם אנשים שלא מדברים איתי ונסגרים.
כלומר אני צריכה שיקשיבו לי ויבינו אותי ושגם האחר ידבר איתי.
לא רוצה להיות היחידה שתדבר כול הזמן.
אבל היא באמת מדהימה! בדיוק כמו הבן דוד שלי! ^-^
טוב שהכרתי אותם.
חסר עוד אנשים כמוהם בעולם.
באמת.
ודבר לא צפוי שקרה, הפסיכולוגית שלי שברה את הרגל ;;;.;;;
אז עכשיו היא צריכה לעבור ניתוח, ולא יהיו כמה זמן פגישות.
אז נתקשר דרך הטלפון או המיילים אם יהיה משהו דחוף.
ואני חייבת להודות שלזה לא ציפיתי! זה היה ממש לא צפוי!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
