אני חייבת לחזור אחורנית כדי להבין למה. למה עשיתם לי את זה.
אני חוזרת לפנטזיה הלא מציאותית שלתוכה הכנסתם אותי ואת החתול השחור.
ואני שואלת עכשיו- למה!?
למה הכנסתם אותנו לתוך זה?
למה גרמתם לנו להאמין שיש תקווה?
שיש דבר כזה שנקרא חברים?
או אהבה!?!?
שיש עוד סיכוי לחיים טובים ושיש עוד אור בחיים?
שאנחנו באמת יכולים לשקוע בפנטזיה טובה ובאמת להאמין שאנחנו יכולים לשקוע זה בעולמו של זה. למה?
הכול היה שקר! שקר אחד גדול!
הרי ברור לי שבעולם שלי, מחוץ לפנטזיה המטופשת הזאת אין דברים כאלה: אהבה, תקווה, חברים, אור, אנשים טובים שמוכנים לעזור, תמיכה, הערכה, אנשים שאכפת להם ממני, זוגיות.
רק בפנטזיה לא מציאותית יכולים לקרות כול הניסים האלה.
וכמובן אחרי שחזרתי מצרפת כול האשליה התנפצה לנו בפנים!
והיה המון כאב, ועצב, ומרירות, ושוב דיכאונות.
אז בשביל מה!?
מה לעזאזל הייתה המטרה הארורה של כול הפנטזיה הזאת שבה שהיינו אני והחתול השחור בחודש מרץ!?
מה רציתם להשיג בזה?
שנרגיש טוב יותר?
שבאמת נאמין שעוד יש תקווה לאהבה וזוגיות?
שנאמין שכולם מוכנים לעזור לנו ואנחנו לא לבד למרות הכול?
תגידו לי!
כי בשבילי כול החוויה הייתה כאב אחד גדול שכמעט שבר אותי לרסיסים! ואני בטוחה שגם אותו.
אז האשליה של חודש מרץ התנפצה.
הבנו שאין דבר כזה- אהבה וזוגיות.
כול אחד מאיתנו חזר לעולם שלו, וכול אחד ניסגר והמשיך בדרכו.
ושוב אנחנו לבד.
או לפחות אני לבד שוב (וכבר לא אכפת לי כי זה במילא היה המצב שלי לפני הנסיעה)
והבנו שזה פשוט לא מתאים, כי גם הוא התרחק ולא נתן לי לעזור לו. אז וויתרתי.
אני לא נלחמת על מה שבלתי אפשרי להציל.
הוא כבר הבין את זה.
אני לא פותחת את זה שוב.
אני רק רוצה להבין-
למה?
למה עשיתם לנו את זה?
מה רציתם שיקרה לנו בסופו של התהליך הכואב והמתיש הזה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
