my cold evil world!

פרשתי מסתם לעשות פוסטים לא חשובים, ואני יעדכן כמו שהבטחתי רק בסיפורים או קטעים או רק אם באמת יהיה לי משהו חשוב לשתף בו.

ועכשיו, לקראת החג (ראש השנה) אני מעלה את הפאנפיק השני שכתבתי, והפעם על הסרט השני של פוקימון- כוחו של האחד.

אגב עשיתי פאנפיק גם על הסרט ה13 של פוקימון וגם על סרט ההמשך של פוקימון ' שובו של מיוטו' ומשום מה הסרט היה מוכר לי ברמות!!! כאילו כבר ראיתי אותו בעבר, וכנראה שראיתי כי אחרת הוא לא היה מוכר לי.

בכול מקרה אורך הסיפור: כמעט 5 עמודים.

ומשום מה אני נהנית לכתוב את הדיונים האלה עם צל (החבר הדמיוני של פאנטום) על הסרטים של פוקימון. אולי כי אני פשוט צופה בהם מנקודת מבט בוגרת יותר.

זה פשוט כייף.

טוב הנה  הפאנפיק, תהנו

כוחו של האחד

אחרי שסיימה לצפות בסרט הראשון של פוקימון , והזילה כמה דמעות של צער וכאב, היא עברה לסרט השני והבא בתור של פוקימון ' כוחו של האחד'.

זה היה סרט לא פחות קשה לצפייה, רק שהסרט הזה גרם לה לכעוס ולא לבכות.

כי בסרט הזה, אספן בשם לורנס השלישי החליט לתפוס את שלושת הטיטאנים האגדתיים, אש, ברק, וקרח  לשם האוסף הפרטי שלו וכדי לחולל בלאגן ולהפר את השקט כדי להעיר את מפלצת   הים- לוגיה.

והוא הצליח בכך שתפס את הציפור הראשונה- ציפור האש מולטרס.

ועצם האספנות הנפשעת הזכיר לה את האנשים  של ימינו שאוספים בעלי חיים בשר ודם לשם יופי ונוי או משתמשים בכול מיני חלקים מהגוף שלהם לשם תכשיטים או השנהבים של הפילים ועור נחשים ותנינים שמהם עושים תיקי עור וגם בגדים ומעילים.

רק שכאן , בסרט, הוא לא תכנן לפגוע בהם  או להרוג אותם. הוא רק רצה  לאסוף אותם ולשמור אותם לעצמו ולא לאפשר להם להיות חופשיות כמו שהטבע תכנן.

היא כעסה על זה מאוד, ורצתה להרוג  אותו באותו הרגע שזה קרה.

אי אפשר לכלוא ציפורים כאלה אדירות ולגזול מהן את החופש שלהן! ועוד בשביל מה? כדי להעיר את מפלצת הים? כדי שיוכל לתפוס גם אותה!? זאת אכזריות!

הרגשות הציפו אותה גם כאן, אבל היא פשוט לא בכתה. היא רק כעסה ורצתה שהסדר ישוב על כנו כמו שהיה אמור להיות  לפני שהוא החליט להתקיף את אי האש שבו שלטה ציפור האש.

אחר כך כמובן, אחרי שזו נלכדה, הוא השתלט על אי הברק, וניסה לתפוס את ציפור הברק- זאפדוס.

הוא הצליח, והחבורה שנלכדה ביחד איתו פגשה בציפור האש הכלואה בתוך הלולאות וניסו לשחרר אותה בעזרת הפוקימונים שלהם.

אם היא הייתה במקומם, זה מה שהיא גם הייתה עושה, כי היא פשוט לא יכולה לראות חיות שכלואות בתוך כלוב מבלי לרצות לשחרר אותן.

זה כואב ועצוב לראות שאנשים כאלה עדיין עושים דברים כאלה נוראיים.

וכמובן שבסוף יש את הנבחר, שיש בידו הכוח לשנות את כול סדרי העולם, ולהשיב את הסדר על כנו.

אז כמובן שהנבואה דיברה על המאמן של העכבר הצהוב כי  אפר באנגלית זה גם AS  וזה אומר שבעזרתו, בעזרת הנבחר  שלושת הציפורים יחדלו ממלחמתם, ומפלצת הים תשוב לביתה, והכול יחזור להיות כפי שהיה.

הכול היה תלוי בו עכשיו, למצוא את שלושת הכדורים, ולהניח אותם בתוך המקדש, ואז לנגן את השיר של לוגיה שבזכותו המלחמה תיגמר והכול ייפסק.

וזה אכן עבד בסופו של דבר.

הציפורים חדלו ממלחמתן, וכול אחת מהן חזרה בחזרה לאי שלה היא שייכת, וכך גם לוגיה. חזר גם הוא לתוך הים שלו.

בזמן שהיא צפתה בסרט השני, היא הרגישה  בנוכחותו של... איך לא... צל.

'' אני יודעת שאתה שם צל. תצא מאיפה שאתה לא מתחבא'' היא אמרה בקול רגיל אך מודע לקיום שלו. עיניה עדין לא משות מהסרט, אפילו לא לשנייה אחת.

'' איך ידעת שאני מתחבא?'' הוא שאל, ויצא מאחורי ספה רחבה שמאחוריה התחבא במשך כול הסרט הראשון,

'' אני מכירה את מקומות המחבוא שלך טיפש. ולא קשה להרגיש בנוכחות שלך אתה יודע...'' היא נאנחה, והמשיכה לצפות בסרט.

'' עד  כדי כך מורגשת הנוכחות שלי?'' הוא שאל בעצב,

'' כן'' ענתה '' ועכשיו אם לא אכפת  לך...'' היא נפנפה אותו במשפט אחד כמעט,

'' לא נכון'' צל היה מופתע אבל ידע שזה יקרה '' את גם צופה בסרט השני של הסדרה המטופשת הזאת!?''

'' לא למדתי מהסיפור הקודם? אמרתי לך כבר שאם צופים בסרט הראשון אז חייבים לצפות גם בסרט השני וגם בשלישי! ומיד אחר כך אני הולכת לצפות בשלישי'' היא אמרה לו בקול תקיף והחלטי.

'' למה? למה את צופה בהם שוב? מזה נותן לך?'' הוא לא הצליח להבין מה יוצא לה מציפייה חוזרת ונשנית בכול הסרטים של פוקימון,

'' זה נותן לי סיפוק והנאה'' היא  קבעה ואז הוסיפה '' ויותר מזה, זה נותן לי זווית ראיה חדשה על העולם שלנו. אני בוגרת יותר עכשיו, ואני לא רואה את זה כסתם סרט ילדותי וטיפשי, אני רואה את זה כסרט שיש לו  הרבה משמעות וכאב''.

'' הרבה משמעות וכאב?'' צל לא הבין '' תסבירי את דברייך פאנטום'' הוא דרש, וריחף לידה, שעה שצללים אפלים וקרים הקיפו אותה מכול עבר,

'' תנסה להבין, הציפורים האלה , כן? ציפור האש , הברק והקרח כן? הן ציפורים בשר ודם שצריכות להיות חופשיות כמו כול ייצור חיי אחר נכון? אז תחשוב איך הן מרגישות כשהאספן הזה לורנס השלישי בא , לוכד אותן בלולאות החשמל האלה, ובעצם גוזל מהן את החופש שלהן רק כי הוא רוצה לשמור אותן לעצמו. לאוסף הטיפשי שלו''.

צל ניסה  לחדור לתוך התודעה וההבנה של פאנטום ולדמיין את זה קורה  מול עיניו '' אוקיי'' הוא אמר,

'' ועכשיו תנסה לדמיין שמישהו אכזרי לוכד אותך, ושם אותך בתוך כלא  מיוחד שאפילו צל שקוף כמוך לא יכול לברוח ממנו. איך תרגיש? תנסה לדמיין את ההרגשה של עצמך כלוא, ואז תבין איך שתי הציפורים האש והברק הרגישו כשהוא כלא אותן'' היא הסבירה לו את ההשוואה ושינסה לדמיין את הכאב שבגזילת החופש מייצור חיי.

'' מצליח לדמיין?'' היא שאלה, ובזמן הזה המשיכה לצפות בסרט,

'' אני... אני חושב שכן. אני לא חושב שהייתי אוהב את זה שמישהו כולא אותי וגוזל ממני את החופש שלי'' הוא אמר בפיזור נפש, כאילו לא נמצא כאן, נמצא בעולם אחר שבו הוא כלוא כפי שפאנטום אמרה לו לדמיין,

'' אז אולי עכשיו תבין למה אני כועסת עליו כשהוא מנסה ללכוד את שלושת הציפורים בשביל האוסף  המטופש שלו'' היא פסקה בלי דעות קדומות,

'' אני מבין את הכעס שלך, אבל זה עדיין לא מסביר למה את ממשיכה לצפות בהם שוב ושוב'' הוא נאנח, וניסה  לצפות יחד איתה בסרט  ולהבין מה היא מוצאת בהם בכול פעם מחדש שהיא צופה בהם.

'' צל...'' היא כבר לא ידעה את נפשה מרוב ייאוש ממנו '' אני לא אחזור על עצמי שוב. אני פשוט אוהבת את הסרטים האלה, והיום אני צופה בהם מנקודת מבט בוגרת הרבה יותר מאשר כשהייתי ילדה קטנה, וזה? זה משנה הכול! אני מבינה היום הרבה יותר את הכאב של הפוקימונים ואת האכזריות של בני האדם כלפיהם. כי פוקימונים הם בעצם בעלי חיים, ויש אנשים אכזריים שרק רוצים  להזיק להם ולפגוע בהם, ואת זה אני שונאת!'' התיעוב והכאב בקולה נשמעו היטב, והוא הרגיש את זה.

'' אני יכול לשאול משהו?'' תהה צל,

'' כמובן. תשאל'' אמרה,

'' אם  זאת היית את שנבחרת להציל את העולם ולהשיב את הסדר על כנו במקום המאמן של העכבר הצהוב, היית עושה את זה? היית עושה את מה שהוא עשה בסרט כדי להפסיק את המלחמה בין שלושת הציפורים האגדתיות האלה?'' שאלה טובה, ונקודה למחשבה. אבל מכוון שפאנטום אהבה להציל את העולם ולעזור ליצורים חיים, לא הייתה כאן שום שאלה או התלבטות,

היא גיחכה למשמע השאלה המוזרה '' ברצינות? אתה באמת שאלת אותי עכשיו את השאלה הזאת? אני אפילו לא צריכה לענות לך עליה! אתה יודע שכן. אני לא מסוגלת לראות יצורים כאלה כלואים, ועוד לאיזה מטרה!? לאוסף טיפשי של אספן מטופש עוד יותר! זה אכזרי! הוא גם ניסה אחר כך לתפוס את מפלצת הים לוגיה, אבל בסופו של דבר הוא נפל לתוך הים והצליח להיפטר ממה שכבל אותו'' היא סיימה בטון נוקב ונחרץ.

'' שמתי לב... אבל ההתלהבות שלך מהסרטים האלה היא כזאת...'' הוא עצר ולא המשיך. שתק לכמה רגעים,

'' כזאת מה צל? כזאת מה!? תגיד!'' היא צעקה עליו, ודרשה הסברים,

לאחר כמה דקות של שתיקה וציפייה בסרט הוא ענה '' כזאת  ילדותית. את מדברת עליהם כאילו את  ממש חיה אותם ביום יום שלך'' הוא התאפק לא לפלוט כמה צחקוקים כי זה פשוט היה בלתי נמנע,

היא הניחה את ידה על מצחה, והעיפה קווצות שיער לאחורי אוזנה '' אני באמת חיה את מה שקורה בסרט במציאות היום יומית שלי צל, אתה  לא רואה? תסתכל, בסרט הראשון היה קרב אחים, שיבוט נגד האמיתי, וגם בחיים שלי אני רבתי עם אח שלי, והפסדתי בכך שהוא ברח מהבית, ובסרט השני מראים לנו את האספן הזה שרוצה להפר את השקט והאיזון בעולם על ידי לכידת שלושת הציפורים, ובעולם שלנו אנשים עדיין עושים את זה, תופסים בעלי חיים לשם אוסף או כדי להשתמש בהם לתכשיטים בגדים ונעליים ותיקים. זה בדיוק אותו הדבר, ואתה לא רואה את זה כמו שאני רואה את זה!!'' היא פסקה בטון קודר ועצבני על כך שצל כול הזמן  מבקר אותה בכול פעם שהיא צופה בסרטים האלה.

'' אני מנסה לראות , אבל אני פשוט לא מצליח להבין את ההתלהבות שלך. מעניין מה תגידי בסיפור הבא'' הוא אמר ושתק,

'' מה זאת אומרת?'' היא דרשה לדעת,

'' אני מתכוון לסיפור הבא שיעסוק גם הוא  איך לא בסרט השלישי של פוקימון'',

'' נכון! ויהיה לי הרבה מה להגיד עליו, כבר עכשיו אני יכולה להגיד שזה דווקא נחמד שיש פוקימונים שיכולים להגשים כול משאלה שלך, להגשים לך עולם רק משלך, פוקימונים שהם רק שלך, בית משלך, הכול משלך! אבל זה עדיין נוראי כי זה לא מציאותי. הילדה הייתה בודדה ואימא שלה נעלמה וכך גם אבא שלה, אבל אני  גולשת. זה לסיפור הבא'' היא המשיכה לצפות בסרט והגיעה כמעט לסוף לחלק שבו אש מניח את הכדור השלישי של ציפור הקרח בתוך המקדש, ואז הוא מתחיל לזהור בירוק בוהק, ומלודי מתחילה לנגן את השיר, ואז הציפורים נרגעות, מתעופפות בחופשיות וכך גם לוגיה ואש והעכבר הצהוב, ולאחר מכן כול אחת מין הציפורים חוזרת לאי שלה שבו היא שולטת.

'' אתה רואה? תראה איזה יופי! בזכות אש- הנבחר מהנבואה, המלחמה פסקה, וכול אחת מין הציפורים חזרה לאי שממנו באה. את הסופיים בסרטים האלה אני תמיד אוהב. שהרעים תמיד מבינים בסוף שהם טעו. אני רק לא בטוחה אם לורנס הבין את הטעות שלו.  לא משנה, העיקר שהמרכבה המעופפת שלו נהרסה, והוא לא יוכל יותר לתפוס בעזרתה שוב את הציפורים ולהפר את השקט והאיזון שקיים בין כול אחד מהאיים שלהן'' היא חייכה לעצמה ולסרט חיוך אדיר ומנצח של שמחה כי סוף סוף הציפורים שלה חופשיות מהכלא שבו נכלאו בתחילת הסרט, ועכשיו הכול שוב שקט ושליו.

היא במשך כול הסרט דמיינה את עצמה בתוך  הסרט במקום אש, מצילה את הציפורים ומשחררת אותן מלולאות החשמל שבהם לורנס לכד אותן.

היא רצתה לפרוץ בדמעות כשראתה את הסבל והכאב של הציפורים הללו, כמובן שהיא הייתה פועלת כמו אש ולא אחרת.

הוא הרי הנבחר, הכוח בידיים שלו, אבל היא תהתה לעצמה... אם לאחד יש הכוח לשנות את העולם, אז אולי גם לה יש את הכוח הזה לשנות את העולם אם רק תרצה בכך.

נקודה למחשבה היא מלמלה לעצמה, וסיימה לצפות בסרט השני כשהיא שמחה ומאושרת שאש והעכבר הצהוב שלו שוב הצילו את היום ואת העולם מהרעים שביקשו להרוס ולהשמיד ולהחריב אותו.

'' אני לא מתכוון להישאר גם לסרט השלישי פאנטום. שיהיה ברור'' הוא פסק בהחלטיות, אבל היא ידעה שהוא לא מתכוון להיעלם. הוא פשוט יתחבא מאחורי הספה, ויצפה איתה בסתר   בסרט השלישי וינסה להבין מה היא מוצאת בו ומרגישה לגביו.

זה יהיה מעניין חשב לעצמו כי הסרט הזה ,בעצם כולו ,עוסק בחלום לא מציאותי שפוקימונים בשם אנון יצרו בשביל הילדה הקטנה רק כדי שלא תהיה בודדה. וזה עבד. לגמרי עבד. עד לרגע שבו היא הבינה שזאת לא המציאות ושהיא בעצם צריכה לחזור הביתה. לאנשים אמיתיים ולמציאות אמיתית.

אבל זה באמת כמו שאמרה פאנטום, לסיפור הבא.

ועכשיו קישור לסרט +תמונות+קליפ

http://www.novamov.com/video/negfmd14z470a

זהו.

שתהיה שנה טובה לכולם, וחג שמח!

 תמיד תזכרו-

הכוח לשנות את העולם נמצא בידיים שלכם בלבד!

הכוח הוא שלכם, ואתם היחידים שיכולים להביא לשינוי!