קודם כול אני שמחה על כול התגובות שקיבלתי ממכם על החדר החדש שלי.
שמחה שאהבתם אותו יותר ממני.
חבל רק שאני לא יכולה לאהוב אותו כמו שאתם אוהבים, כי שוב השינוי שהחדר הזה עבר לא בא ממני אלה מההורים.
השינוי הזה נכפה עליי בלית ברירה.
אז אני מניחה שאם זה היה בא ממני הייתי אוהבת אותו יותר.
בכול אופן הכנתי קטע שקשור לסיביל וקצת אליי.
תהנו-
SYBIL
אני מרגישה כמו הנערה שנקראת סיביל.
הנערה שאימה התעללה בה קשות, וכתוצאה מכך יצרה לעצמה שישה
עשר דמויות שונות שיוכלו להתמודד עם כאב ההתעללות שעברה.
כול ישות שסיביל יצרה לוקחת חלק באישיות שלה.
כול אחת מהישויות שבתוכה לוקחת חלק אחר שקשור בה.
וכך בדיוק אני מרגישה.
אומנם לא יצרתי
מעצמי כול כך הרבה דמויות כמו סיביל,
אבל בזמן שהיה לי יצרתי 4 דמויות שכול אחת מהן מייצגת חלק
אחר בתוכי.
וכול דמות שיצרתי בעצם מסמלת את הבריחה שלי מהתמודדות עם
העולם.
יצרתי עולמות שקיימים במציאות אבל הדמויות לא מציאותיות.
שלחתי כול אחת מהן במקומי להתמודד עם חלק שבי בעולם הזה
שאני לא מסוגלת להתמודד איתו.
כול דמות שבי התמודדה עם חלק אחר בחיים שלי תוך כדי כתיבה
במקום שאני אתמודד.
ברחתי מהעולם האפל הזה. לא ניסיתי להתמודד עם הכאב והעצב
והאובדן הקורע של החיים שלי.
ההתמודדות הייתה קשה מדיי עד כדי כך שיצרתי את אותן ארבעה דמויות שיעשו את כול
העבודה במקומי.
שיעמדו במקומי מול אלה שאני לא מסוגלת להתמודד מולם.
העולמות שיצרתי הם לא שקריים.
כול דמות מבוססת על חלק אחר שבי.
אני מרגישה לא אמיתית, שאני חיה בתוך פנטזיה לא מציאותית
ותמיד בורחת מהתמודדות עם העולם הזה שאני לא מסוגלת להכיל.
עכשיו המורה לכתיבה קוראת לי לעזוב את העולם הלא מציאותי
הזה ולכתוב על דמויות אמיתיות במקומות אמיתיים עם מקריים אמיתיים.
לעזוב ובעצם לבטל את קיומם של כול הדמויות שיצרתי עד היום
ולנסות להתעמת עם המציאות בארבע עיניים. בלי לברוח. בלי לפחד. לעמוד מולה ולהגיד
לה בפנים '' אני לא בורחת! אני כאן ולא פוחדת להתמודד מולך!''.
בעצם לכתוב סיפור אמיתי מהחיים עם דמויות אמינות ואמיתיות
וכך האני שבי באמת יוצא לאור.
וזה כמו שהמטפלת של סיביל עימתה אותה עם כול הדמויות שיצרה
לעצמה ובעצם קראה לה להעלים אותן אחת אחת ולנסות להתמודד עם המציאות הקשה בעצמה.
שסיביל עצמה תיוודע למציאות ותנסה להתמודד בלי לברוח
ולהסתתר מאחורי כול ששה עשר הדמויות שיצרה לעצמה.
בעצם להסיר את החומות שהדמויות האלה בנו, ולנסות להיות
סיביל עצמה. היא עצמה בלי כול הנערות האחרות שיצרה לעצמה.
אני חושבת שאני חולה. אני לא בטוחה בזה אבל אני מרגישה כמו סיביל.
אומנם לא התעללו בי אבל ספגתי התעללות בבית הספר, והרגשתי
רע שם.
חבל שכבר אז לא יכולתי ליצור לעצמי דמויות שיהיו מספיק
חזקות להתמודד עם ההצקות של הילדים האלה.
התחלתי ליצור את כולן רק כשהגעתי לתיכון. עצוב נכון?
אבל עכשיו נראה שלאף אחד מאותם דמויות אין יותר משמעות
בעיניי אף אחד. אפילו בעיניי לא.
אבל אני לא זונחת אותן! אני משאירה אותן בסביבה למקרה
שאצטרך אותן איתי.
כול אחת ואחת מהן חשובה לי באותה המידה וכולן יקרות לליבי מאוד.
אני לא יכולה לוותר עליהן לטובת המציאות האמיתית רק כי
מישהי אומרת לי לנטוש אותן. לא!
אני אנסה להתמודד עם המציאות אבל גם הן יעזרו לי כשאני לא
אצליח.
אני יודעת שכול אחת מהן תשמח לעזור לי לפתור את הבעיות שאני לא אצליח לפתור.
אז סיביל או לא
סיביל?
הפרעה נפשית או סתם בריחה מהתמודדות עם העולם האכזר שלי?
אני לא יודעת.
אני חושבת שזאת האפשרות השנייה-יצירת דמויות שונות
מחלקים שונים אצלי כדי לברוח מהתמודדות עם החיים שלי בעולם הזה.
הגיוני לא?
רק שאצל סיביל המקרה באמת קשה. אז היא גייסה לעזרתה אנשים שונים שאותם היא חיה מהרגע לרגע
בזמנים שונים אבל בסופו של דבר כול הדמויות הללו הן-סיביל. סיביל עצמה.
אני מניחה שעכשיו המורה מראה לי איך להתמודד עם המציאות גם
מבלי לברוח לדמויות הלא מציאותיות שלי.
לא להשתמש בהן כדי להתמודד עם העולם ועם האנשים השונים
שחיים בתוך העולם שלי.
להיפטר מהן, לשים אותן בצד, ולנסות לברוא מציאות חדשה שבה
המקריים אמיתיים והדמויות אמינות ואמיתיות גם כן.
זה קשה לעזוב את הדמויות שלי ולהתמודד עם המציאות הקשה
בעצמי אבל זה בדיוק כמו סיביל.
שהתוודעה לכול הדמויות
שהיא יצרה ובסוף כולן נעלמו כי הבינה שזאת פשוט מחלה ושזה לא הדבר הנכון
לעשות.
זה היה קשה לה אבל בסוף היא הבינה.
אולי גם אני אבין יום אחד ואצליח להתמודד בשלמות עם כול מה
שאני עוברת בעולם המסובך והקשה הזה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מי שקרא את הסיפורים על ארבעת הדמויות המדוברות בקטע יודע על אילו דמויות אני מדברת.
ומי שלא קרא ולא מכיר אני אשמח להכיר לו.
אני חושבת, לפחות תיכננתי בתגובות (אם יהיו כאלה) לענות בסגנון של הדמויות שלי כדי שתכירו כול אחת ואחת מהדמויות שיצרתי לעצמי.
אולי כך תוכלי להבין את הפיצול של סיביל ושלי כשכול אחת מהדמויות שיצרנו לעצמנו תדבר איתכם במקומנו- במקומי.
אבל אני גם אנסה לענות בעצמי על הקטע אם יהיו שאלות.
וזה הסרט על סיביל( קשה לצפייה!)
ואגב עוד ארבעה שבועות אני חוגגת יומלדת 21 ויהיה פוסט מיוחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
