my cold evil world!

אובדן

לא יאמן שעד  לפני כמה ימים הבן אדם הזה היה בחיים.

לא נתפס שהם לא יראו אותו יותר.

קשה לי לשכוח את היום הנורא הזה.

ליבי וראשי עדיין איתם.

לא מסוגלת לשחרר.

הכאב שלי כמעט זהה לכאב שלהם.

הם ממשיכים לחיות אך ללא אותו אדם יקר ואהוב.

האובדן שבחיסרון שלו גדול.

לא מסוגלת לדמיין דבר כזה קורה לי, ועוד איך אני ממשיכה לחיות בידיעה שאני אתעורר לחיים  בלעדיו.

חייבים להישאר חזקים ולהמשיך לחיות.

לחיות עם הכאב והאובדן ולמצוא את הכוח להמשיך לחייך ולשמוח.

בתוכי אני מרגישה ניתוק  עם עצמי.

אני עדיין מנסה לעכל אבל זה פשוט בלתי נתפס.

אובדן  שאין בכוח החיים להשיב אותו בחזרה אליהם.

לחיק המשפחה האוהבת והתומכת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קשה לי לשחרר. והקטע דיבר על יום ההלוויה שבו בבוקר אימא שלי התקשרה והודיעה לי שאביו של בן הדוד שלי נפטר.

והיה שם משפט שכתבתי שאני לא  מסוגלת לדמיין ' חיים בלעדיו' התכוונתי לאבא שלי.

איבדתי בחיי את שתי הסבתות שלי וגם את הכלבה שלי,

אבל אני חושבת שמוות של הורה כואב ונורא יותר ממוות של סבתא או כלבה.

זה אפילו לא דומה.

לכן ההשוואה מיותרת כאן.

נכון שזה לא קרה לי אבל אני מרגישה כואבת ועצובה בשבילם.

תהיו חזקים! אני איתכם!

אני לא חושבת שהזמן באמת מסוגל לרפא את כאב האובדן. הוא רק משכיח אותו אבל הוא שם. חיי נושם  ומכאיב לנו בכול פעם שבו הוא עולה וצף.