הכול מת
קשה לחיות עם עצמי
קשה לי להיות אני.
הלוואי ולא הייתי אני. הלוואי והייתי מישהי אחרת שהיא לא אני.
הכול קשה והכול רע והכול לא טוב.
הכול מסובך
הכול מסתבך ואין שום פתרון
הלב קר. קפוא. כלוא בתוך קרחון עשוי קרח לבן.
הוא לא מרגיש שום דבר יותר.
והרגשות...
גם הם כלואים. רחוקים. אפלים. קפואים. מתים.
אני מתה מבחוץ ומבפנים.
לא מצליחה להרגיש דבר.
חיי נלקחו. אני כבר לא רוצה לחיות יותר.
אין סיבה.
אין בשביל מה.
אין בשביל מי.
זה נגמר.
הרצון להמשיך לחיות התרחק.
אני ממשיכה לחיות
בלי חשק.
והדמעות זולגות. נושרות.
דמעות של כאב. בדידות.
מה אני? מי אני? מה
אני מרגישה? מה קורה לי?
העולם שלי מתהפך ומסתבך.
אני כבר לא מבינה מה אני מרגישה ומה קורה לי.
אין תשובות ואין פתרונות.
הכול נראה אבוד שם באופק...
אני לבד. רק אני עם עצמי לבדי.
הכול פשוט...
פשוט הכול מת.
~~~~~~~~~~~~

