את הסיפור הקצר שאני מעלה עכשיו כתבתי על מקרה שקרה ממש לפני כמה דקות ברחוב שלי + המחשבות והדברים שהייתי רוצה לעשות אם הייתי יכולה.
אזהרה- הוא קצת מזעזע אין בו דם אבל המעשה שנכתב שם ומה ששמעתי היה מזעזע.
3 עמודים. תהנו.
סיפור לילה מעוות
הלילה ירד ואני שכבתי על מיטתי וקראתי להנאתי בשקט ובשלווה
את הספר השלישי בסדרת תיכון לילה שניקרא 'רסיסים'.
ואיך שהתחלתי לקרוא שמעתי צרחות צורמות ורמות מכוון הרחוב
שלי, וחשבתי הנה עוד ריב של זוג חברים שרבים על משהו ביחסים שלהם.
קפצתי מיד מהמיטה ומיהרתי לפתוח את החלונות כדי לבדוק על מה
כול מהומה והצעקות.
ראיתי אישה עם עגלה ובתוכה תינוק צועקת על מישהו וחבורת נערים יוצאת אחריה.
היא קיללה וצרחה ואני ניסיתי לחפש את האשם או את המנוול
שעליו היא צעקה.
אחרי זה היא הגיעה לקבוצת נשים שהייתה מתחת לחלוני וסיפרה להן שקבוצת הנערים שעליהם
צעקה ניסו לרצוח חתול ושמעה אחד מהם אומר
'' תדפוק עליו. תדפוק עליו''.
ברגע ששמעתי את זה
פי נפער ועיניי התרחבו. לא יכולתי להאמין למה ששמעתי. הם ניסו לרצוח חתול!? ממש
להתעלל בו?
ואחת הנשים אמרה '' מי שעושה דבר כזה מסוגל גם לרצוח אדם''.
והאישה שצעקה אמרה '' מאיפה האכזריות!? אני הולכת עכשיו
לחברה שלי והיא תתקשר למשטרה''.
היא ראתה אותי בחלון ושאלה '' ראית מה הוא עשה לחתול?'',
ואני הנדתי את ראשי לשלילה '' לא. לא ראיתי''.
והיא אמרה לי שמה שהוא עשה לחתול זה כמו בסרטונים הנוראיים
האלה ביוטיוב שרואים איך אנשים מתעללים
בחתולים והורגים אותם.
'' זה נורא''
אמרתי מיד בלי לחשוב ולהסס יותר מדיי ''
צריך להזמין משטרה'' לליבי לא היה זמן לפעום. הרגשתי קפואה. המומה ממה ששמעתי
וראיתי.
איך הם מסוגלים
לעשות דבר כזה לחתול תמים שלא פגע בהם!?
לא אכפת לי שיפגעו באנשים. אני שונאת אנשים. אנשים סובלים
בגלל שהם גורמים לעצמם לסבול. הם מביאים
את זה על עצמם ונפגעים.
אבל חתולים? זה ממש החזקים שנטפלים ליצור החלש וחסר האונים.
מה החתול עשה להם!? מה ההנאה שבכול זה!? אני לא מצליחה
להבין את זה!
רציתי באותו הרגע לרדת למטה ולהרוג אותם בעצמי. שיסבלו.
מזה להרוג חתול!? איפה נישמע כזה דבר!? מאיפה האכזריות
המפלצתית הזאת לפגוע בחתול שלא עשה להם דבר!?
מזל שלא ראיתי את זה. אומנם הלב שלי לא הגיב אבל תחושה נוראית תקפה אותי והרגשתי
בחילה נוראית גואה בתוכי.
בטני החלה לכאוב, ועדיין כואבת קצת בעודי כותבת את הסיפור
המזעזע הזה.
הרגשתי איך היא מתהפכת ומתערבלת כמו מארבל בטון בתוכי.
אי אפשר לשמוע דבר כזה ולא להרגיש בחילה איומה.
אני לא יודעת איך המשטרה תעזור אבל אני באמת לא מבינה איך
הם מסוגלים להתעלל בחתול מסכן ולהרוג אותו.
מה מהנה כול כך בלפגוע ביצור חלש שלא מסוגל להשיב מלחמה?
אומנם החתול הוא לא החיה הכי חברותית לאדם ולפעמיים אף
אנוכי אבל זאת לא סיבה מספיק טובה להכאיב לו ולגרום לו לסבול.
אני מתעבת ושונאת אנשים כאלה שנהנים לפגוע בחלשים מהם. איך
הם מסוגלים? מאיפה הרוע הזה?
האנשים האלה חולים! שימותו! שישרפו בגיהינום! יש שם מספיק
מקום בשבילם.
לרגע זה החזיר אותי מיד לתקופת העבר בו אני הייתי החלשה. החתולה שמתעללים בה ומנסים
להרוג אותה ואין לה שום דרך להשיב מלחמה באלה המנסים לפגוע בה.
מצידי שיפגעו אחד בשני. במילא הם תמיד עושים את זה ונפגעים
וסובלים.
אבל מה לעזאזל הם רוצים מהחתול!? מה הוא עשה להם!?
למה לרצוח אותו?
לדפוק עליו? זה לא מגיע לו או לכול חיה אחרת.
למה אנשים שונאים חתולים ומעדיפים כלבים? למה אי אפשר לאהוב
את שניהם באותה המידה?
אני למשל אוהבת את שניהם ואת כול בעלי החיים. המה לעשות
שהלב שלי רחב?
אני מסוגלת לאהוב חיות אבל אנשים? בדיוק בגלל הדברים האלה
אני שונאת אנשים.
אנשים רעים. אנשים פוגעים וגורמים לאחרים סבל ואפילו לא
מתחרטים או מצטערים על מה שהם עושים.
אבל בעלי חיים? הם לא פוגעים בנו. אנחנו פוגעים בהם ולהם
אין דבר לעשות חוץ מלמסות לברוח על נפשם מאיתנו ולפחד.
תבינו, בעלי החיים חסרי אונים מולנו. הם לא יכולים לעשות
דבר כדי לגרום לנו להפסיק להתעלל בהם.
למה בני האדם כאלה אכזריים? אין להם לב! לבעלי החיים כן. הם
לפחות יודעים להחזיר אהבה.
אנשים לא.
ואני לנצח אשנא אנשים! ונכון, אלה לא כולם אבל מספיק אדם אחד או קבוצה של נערים שיעשו
כזה דבר לחתול בכדי שלהבת השנאה שבתוכי
למין האנושי תתעורר שוב ותשרוף את כול כולי.
אם רק הייתי למטה ורואה את זה... לא הייתי מהססת לפגוע בהם
ולצרוח עליהם שיעזבו את החתול המסכן בשקט.
איך הם מעזים לפגוע בו!? מנוולים חסרי לב! זה בדיוק מה
שהאישה אמרה '' אין להם לב!?'' ומסתבר שהיא גרה
בשכונה וטוב שכך.
טוב שיש בשכונה שלי עוד אנשים שאכפת להם מכול ליבם ממעשי
הזוועה האלה שהנערים גורמים לחתולים הסוררים המסתובבים ברחובות בשעת לילה מאוחרת.
אם הייתי יכולה, הייתי פוגעת בהם בעצמי וגורמת להם סבל שהם לא
ישכחו לעולם.
כשאני שומעת כזה דבר אני לא מסוגלת להישאר אדישה וזה מצית
בי כעס ושנאה מחדש ואת המחשבה שתמיד עברה בראשי על המעשים האלה איך בני האדם
מסוגלים להיות כאלה אכזריים לבעלי חיים? משחקים אותה חזקים על חלשים. אין להם לב
ואף פעם לא יהיה להם. הם יפגעו ויהרגו אם צריך.
הם שואבים את ההנאה שלהם בחיים מהתעללות ביצורים חסרי ישע. ביצורים
חלשים שהם יודעים שלא מסוגלים לפגוע בהם אם הם יעשו להם משהו.
איזה רוע לב. איזו אכזריות. לא מגיע להם לחיות. אני אישית
הייתי דואגת לפגוע בהם.
רק לחשוב על החתול המסכן... ועל זה שהם ניסו להרוג אותו בשביל הכייף.... המחשבה הזאת מזעזעת. מעבירה בי בחילה איומה וצמרמורת
נוראית.
הכעס גדל. השנאה שורפת את ליבי.
בני האדם תמיד יהיו אכזרים ולא משנה אם אלה בני אדם מבני
מינם או בעלי חיים תמימים וחלשים שהם
יודעים שהם לא מסוגלים להשיב מלחמה אם ינסו לפגוע בהם.
השנאה והתיעוב שלי למין האנושי לא תעלם לעולם. היא רק תגדל
ותהפוך לשנאה מפלצתית יותר.
וזה הסוף של סיפור הלילה המעוות שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תראו אותו. איך אפשר לפגוע ולרצוח את היצור התמים והמסכן הזה או כול חתול אחר?
זה פשוט לא נקלט שאנשים מסוגלים לעשות כזה דבר לחתולים. שונאת אנשים!!
השיר לא הכי קשור אבל פשוט לא מצאתי משהו אחר. הוא גם קצת בשבילי כי אני מאמינה שאם אני רוצה לעשות משהו אהיה בלתי מנוצחת ושום דבר לא יעצור אותי מלעשות את מה שאני רוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
