לפני שנסענו לצימר בצפון , נתנו את שרי (הכלבה שלי) לבת של אחות של אבא שלי שתשמור עליה בזמן שאנחנו בחופש.
*ואני חייבת לציין שזאת הפעם הראשונה שהיא עזבה את הבית שלנו והלכה לבית אחר שהוא לא שלה.
והיום כשבאנו להחזיר אותה בחזרה הביתה (חזרנו מהצפון אתמול בלילה),
היא לא רצתה לחזור! והיה לי ממש קשה לקחת אותה בחזרה מזאת ששמרה עליה.
שרי כול כך נהנתה וקפצה על הספות ועל המיטה שלה.
לא רציתי לקחת אותה בחזרה אבל אני חייבת להודות שהיא הייתה חזרה לי במשך 3 ימים.
והקטע ההזוי הוא שעכשיו היא מתנהגת כאילו הבית שלנו הוא לא הבית שלה. בית זר.
היא החלה לרחרח כול פינה ולא שמחה לראות אותנו ולא צייצה אפילו משמחה כפי שהייתה עושה תמיד.
ולי זאת הייתה תחושה של בגידה.
היא התנהגה ממש מוזר.
וכשניסינו לקרוא לה היא זחלה על הספה התהפכה על הגב עם הרגליים באוויר, ולא זזה. חיכתה שנבוא אליה במקום שהיא תבוא אלינו.
וזה מה שניקרא, הכלבה 'נפלה על הראש'.
ממש כך!
וזה נראה כאילו שהיא לא מזהה את הבית.
והיום כשחזרנו הביתה ממסעדה היא לא שמחה לראות אותנו.
אני חושבת שהיא בסוג של הלם O.O
היא מעולם לא עזבה את הבית שלנו למקום אחר (כלומר לשהות במשך כמה ימים אצל מישהו אחר) וזאת הפעם הראשונה שלה.
אולי בגלל זה.
מקווה שזה יעבור לה והיא תחזור לעצמה.
כי זה נראה ממש לא טבעי וגם ממש מוזר.
אני בחיים לא אבין את הראש הפסיכי של הכלבה המשונה הזאת.
הלוואי והייתי יכולה להציץ לתוך הראש שלה ולראות מה קורה שם. על מה היא חושבת או חשבה כשהיא חזרה הביתה.
אוי שרי. כלבה פסיכית ומשונה ומוזרה אני מגדלת בבית.


אגב בתמונות האלה היא בת שנתיים עכשיו היא בת 3.
חייבת להוסיף את הקליפ הזה!!