היה לי תפקיד- להיות ערה בלילות ולהתריע אם יש אזעקה.
באותו הזמן גם כתבתי סיפורים בעצם סיפור אחד שלם שמורכב מיום ה24 שעות שעברתי במשך יום שלם.
עכשיו המלחמה נגמרה.
אין אזעקות, אין סיבה לכתוב.
אלף רעיונות מכול הכיוונים רצים בתוך ראשי ואני שוב יושבת מול המחשב, חושבת וחושבת ולא כותבת.
נותנת לרעיונות להישאר בראש ולצוף עד שהם מתרחקים מראשי.
שונאת את המצבים האלה.
היה לי תפקיד.
עכשיו כבר לא.
נהניתי מתפקידי ובמציאות אני באמת צריכה למצוא לעצמי תפקיד חדש- עבודה.
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו או איך להמשיך.
מנסה לחזור לשגרה, זה לא קל.
מציבה מחדש חומות אדישות עם פתח קטן לפריצה למקרה שמשהו יתחדש ותהיה לי דרך לברוח ולפרוץ.
הסתיים תפקידי במלחמה ונותרתי ללא כול.
בלוגרים זכריים בעלי כתיבה מינית על יחסים מוצאים את דרכם אליי.
איך? אני לא יודעת.
ועד כמה שהנושאים עליהם הם כותבים רצינים זה מצחיק ומשעשע אותי בו זמנית ואני לא יודעת למה.
יש טובים ויש פחות.
ועד כמה שאני שונאת את הנושא הזה של סקס ויחסי מין בין אישה וגבר , אני מוצאת שאני פשוט צוחקת בזמן הקריאה . נראה שזאת הדרך שלי להתמודד עם הדבר שאני שונאת ונגעלת ממנו.
ומזכיר לי שפעם כתבתי סיפור כזה בעצמי והוא יהיה האחרון עד סוף ימי חיי! לא אכתוב עוד כמוהו והכול יישאר בתוך ראשי.
לא יצאו החוצה לכתיבה עוד פנטזיות מיניות שמסתובבות בתוך ראשי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
