מעוף הציפור
עומדת על קצה עדן החלון, ידיי פרושות לצדדים, מתכוננות
לתנופה ישירה לשמיים.
אך לפני אני עוצרת להביט בירח המלא הזוהר הלילה בשמי האופל
הקרים.
לוקחת נשימה אחת ארוכה ומכניסה לתוכי את כול האוויר הנקי
והטרי של הלילה.
מטהרת את גופי בכול נשימה ונשימה.
המחשבות רצות והלב דוהר.
אל תפחדי לעוף! עופי. עופי לחופשי הלילה.
את חופשייה הלילה לעוף
לאן שתרצי.
העולם שלך.
אני ממשיכה להתכונן לקראת העזיבה את חדרי והמקום הבטוח
לעולם הגדול.
משאירה מאחורי חיים שלמים , כלבה ומשפחה.
משאירה מאחוריי את העבר ויודעת שאני עדיין חופשייה.
הזמן מאפשר לי להיות חופשייה לנצח.
לבחור את חיי מחדש.
לבחור כוון חדש וטוב יותר בחיים.
כול האפשרויות פתוחות.
אני רק צריכה להמשיך לנוע על כנפי הרוח שתישא אותי הלאה.
למרחקים.
ידיי מתחילות לקבל צורה של כנפיים לבנות ופניי מתכווצות והופכות לפני ציפור.
ורגליי הופכות דקות גם כן.
הרוח הקרה מנשבת בנוצות גופי. קוראת לי להמריא גבוה לשמיים.
להמריא הלילה ולהיות חופשייה.
אני לוקחת עוד נשימה אחת אחרונה, מנופפת חזק בכנפיים,
נותנת תנופה וממריאה ישירות לשמיים הקרים של הלילה.
אני לא יודעת לאן מועדות פניי או לאן אפנה.
אני רק יודעת שאני חופשייה לעוף לאן שארצה והמרחבים פתוחים עד אין סוף בפניי.
הרוח הקרה מנשבת בקלילות על גופי החדש.
זה לא מפריע ולא עוצר אותי.
אני ממשיכה לעוף עד שאחליט מתי לעצור ולנחות.
רואה ממעוף הציפור את כול העולם מתחתי שנראה כמו
נקודות שחורות ואנשים שנראים כמו נמלים קטנות.
בלילה קצת קשה לראות אבל רואים בקושי אורות נוצצים מלמעלה.
וזה מה שמוביל אותי לאורך כול הדרך. האורות.
מכוונים ומובילים וגם התחושות והרגשות שלי מנחים אותי בדרכי
החדשה אל הלא נודע.
עולם שלם ממעוף הציפור מחכה להתגלות.
אני מוכנה.
~~~~~~~~~~~~~~
