לא טוב לי
קמה בבוקר בהתקף כאבים עזים בבטן,
הכאב מקים אותי משנתי.
מה הגוף מסמן לי?
אולי הוא מסמן לי שאני צריכה לקבל? זה תמיד הסימן... הכאבים
העזים.
יוצאת החוצה ומרגישה שדיכאון קל משתלט עליי.
גורם לי להיות עצבנית .
גורם לי להיות לא שקטה עם עצמי ובתוכי.
אני טורקת דלתות ושערים בכוח.
רוצה לפרוק את כול הכעס, הזעם, התסכול והעצב שעצורים בתוכי.
רוצה לצרוח שאני לא רוצה לחיות יותר!
שאף אחד לא צריך אותי!
שלא טוב לי! ואף אחד לא רואה! לא יודע! לא שומע! לא
מרגיש.
חוץ ממני...
מסתירה הכול בחיוך מזויף ולא אמיתי.
לא רוצה שיראו את הדמעות ואת החולשה.
לא נותנת לעצמי לחשוף רגשות אמיתיים.
מסתירה הכול בפנים ומחכה לפיצוץ שישבור ויחשוף הכול.
זה רק עניין של זמן עד שהפצצה המתקתקת בתוכי תתפוצץ שוב,
ותחשוף הכול.
סופרת את השניות והדקות לאחור עד שזה יקרה.
לא טוב לי בחוץ
ולא טוב לי בבית.
למי אני יכולה להועיל שם בחוץ?
בקושי לעצמי אני
מועילה.
מי צריך אותי שם בחוץ?
גם אם אני יעבוד
ואתנדב, זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן.
זה ייגמר מהר מאוד.
נותנת לזה קצת פחות מחודש עד שאני יעזוב.
אנשים מפחידים, מלחיצים, פוגעים, מאכזבים, אותי.
אני לא יכולה לסבול את זה יותר.
אבל מצד שני גם לא טוב לי עם עצמי.
לא מסוגלת לסבול את עצמי יותר.
אני לא רוצה להיות כאן יותר.
למה אני עוד כאן?
מה מחזיק אותי בחיים?
למה אני ממשיכה לקום כול בוקר מהמיטה!?
מה לעזאזל מחכה לי שם בחוץ!?
למה אני עוד נושמת?
מה בתוכי לא נותן לעזוב את החיים המקוללים והאפלים האלה?
אין לזה סוף...
עוד יום ועוד יום...
ובכול זאת...
לא טוב לי , ואני ממשיכה לקום ולחיות.
באיזה כוח?
מה מניע אותי להמשיך ולהיאבק?
שאלה שעדיין נותרה ללא תשובה ברורה לעין.
לא טוב לי.
לא טוב לי.
לא טוב לי.
לא. טוב. לי.!
לעזאזל!
לא יודעת עוד כבר מה לעשות.
יש בכלל עוד משהו
לעשות?
אף אחד לא צריך
אותי שם בחוץ.
אני צרה צרורה לכולם.
טוב יותר לכולם בלעדיי...
לכולם יהיה טוב יותר בלעדיי בעולם הזה.
והנה , אני שוב חוזרת למקום האפל שלי לרגע.
מרגישה שאין לי מקום בעולם הזה.
לא מסוגלת להכיל בקושי את עצמי , אז עוד מישהו?
במקום האפל אני יכולה להכיל את עצמי.
במקום האפל יש לי מקום.
לשם אני שייכת.
לא טוב לי.
מה לעזאזל אני כבר יכולה לעשות כדי לעזור
לעצמי ולצאת מזה!?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
