נשארתי היום בבית בגלל הכאבים ובגלל מזג האוויר והתעוררתי לבוקר חורפי וסוער במיוחד.
גשם חזק יורד בחוץ,
קר.
ברקים חזקים מאוד ורעמים נשמעים כול כמה דקות באווויר.
ברקים כאלה שדוקרים לי את הלב וחוצבים אותו באמצע.
מפוצצים אותו!
ברקים שנשמעים כמו מטוס שמתרסק בשמיים.
ברקע של המחשב אני שומעת את אותו מזג האוויר שיורד בחוץ.
שרי מפחדת מאוד ומתחבאת בארון שלי (היא לא כלבה לסבית!).
היא רועדת כולה בפראות עם הלשון בחוץ.
ובצדק.
הברקים החזקים האלה מפחידים מאוד.
אפילו אותי.
אני בעצמי קצת רועדת.
אני לא יודעת אם ארכב היום.
גם גשום מאוד וסוער (זה בטח יירגע לקראת הערב)
וגם הגוף שלי עדיין מתאושש מהנפילה אתמול.
אין לי בחילות. למזלי הרב.
והסחרחורות לא חזקות.
אני מצליחה לעמוד על הרגליים ולמקד את המבט.
אבל כואב לי בצד שמאל של היד שלי,( כלפי מעלה יותר) ויד ימין עדיין כואבת קצת.
הראש מנסה לחזור לעצמו והרעמים עדיין נשמעים ברקע.
הכול סוער עכשיו אצלי בבית ובחוץ.
מזל שלא יצאתי החוצה היום.
אני מנסה לנוח ולהתאושש.
אז למי שדאג לי אתמול- אני פחות או יותר בסדר.
כול עוד אין בחילות, אני בסדר.
אבל אולי אני צריכה עדיין לתת לעיניים שלי מנוחה.
כי אחרי נפילה כזאת, אסור לאמץ יותר מדיי את העיניים כדי לא לקבל סחרחורת חזקה ובחילה.
אני צריכה עוד לנוח.
אני עדיין לא בסדר.
וכנראה שאם ארכב זאת תהיה שטות טיפשית מצידי.
לפחות העיניים שלי כבר לא אדומות.
הן היו אדומות למשך יומיים ונראתי כמו ערפד חולה עם עיניים חולות ואדומות.
זה כנראה בגלל העייפות והחלפת האיפור בוקר וערב שהחלפתי ביום שני , ביומולדת שלי.
אז הורדתי את האיפור ונתתי מנוחה לעיניים שלי.
אני מאמינה שעד יום שישי או שבת אהיה בסדר פחות או יותר.
אז עד כאן לעכשיו.