אני הולכת לפסיכולוגית שלי עוד מעט , ואחריה אני כנראה אמשיך לתל אביב (אני עוד לא סגורה על זה. אדבר איתה על זה) בעיקרון אני רוצה לדעת איפה לרדת בסוף עם קו 63.
אני יודעת שהוא מסיים בכרמלית ליד השוק (איפה שאני צריכה לחכות למדריך) אבל אני רוצה לדעת במדויק איפה לרדתץ כי ב17:00 כבר חושך ואני לא אראה כלום.
מה שאומר שאני מסיימת אצלה ב12 בערך ואם לא אסע לתל אביב אהיה בבית סביבות 1 ורבע, 1וחצי בערך, ואם כם אסע, אז אגיע הביתה , אני מניחה עד 3 בערך.
ואני צריכה לצאת שוב מהבית ב17:00.
כדי לחכות למדריך שייקח אותי לקבוצה.
אופ!!! כמה תכנונים הראש שלי מתכנן על הבוקר.
וזה עוד כלום לעומת הלילה שכול הלילה חלמתי והתהפכתי במיטה בגלל שחלמתי על היום הזה של הקבוצה , איך הוא יהיה ומה יהיה ומה נעשה, ואיך אחזור הביתה (החלום השלישי שלי על הקבוצה כבר. מה יהיה עם חוסר הביטחון הזה שלי כשאני מתחילה דברים חדשים!?)
בכול אופן אני אדבר על ההתלבטות הזאת עם הפסיכולוגית שלי ואני אראה מה לעשות- אם לחזור ישר הביתה, לנוח לאכול משהו ולהתקלח או לנסוע לתל אביב ישר אחריה ,לעלות על קו 63 ולראות איפה אני צריכה לרדת.
אם אבחר בזה בסוף זה יהיה הדבר הכי מטורף שעשיתי (יחסית אליי. כי אני לא עושה דברים מטורפים ומשוגעים כאלה בדרך כלל כמו לנסוע בנסיעה שנייה ישר אחרי מקום מסוים בלי לחזור הביתה).
אבל זה השיגעון שעוטף את הראש שלי.
הפחד, החשש, הדאגה, שממלאים את הלב ואת המחשבות שלי שגורמים לי לפעול בצורה מטורפת שכזאת.
ולמה יש כולח כך רבה מספרים בפוסט הזה!?
בחיי שהפוסט הזה מטורף לחלוטין!
אם אצליח להגיע בחתיכה אחת הביתה (אם ב1וחצי ואם ב3 בצהריים) אולי אעשה עוד פוסט קטן לפני שאלך לקבוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
