אצל הפסיכולוגית הבנתי שמה שמשפיע על מצב רוח שלי זאת ההרגשה הפנימית.
כשרע לי ואני כועסת ועצבנית אז הכול רע ומעצבן שחור ואפור.
כשטוב לי ואני מרגישה באנרגיות חדשות אז הכול טוב ומתחשק לי לעשות עוד דברים.
אז דיברתי איתה לגבי ההתלבטות שלי והיא הציעה שאני אחזור הביתה , ואצא קצת יותר מוקדם מהבית ואלך לתל אביב.
אז כשסיימתי, נסעתי הביתה , וכשהגעתי לרחוב שלי, אמרתי לעצמי יש יום יפה בחוץ, שמש חמימה בשמיים, רוח נעימה, אנשים, ואת כבר במילא בחוץ, אז תנצלי את כול זמן האור שיש ויאלה! סעי לשוק הכרמל בתל אביב.
אז עליתי על קו 63 ונסעתי איתו עד לשוק הכרמל כדי לראות ששמה הוא באמת עוצר.
ובדרך יצא לי לראות את הים.
והייתי בהלם!!!
כמעט לא נשאר חוף ים!!!!
כול החוף היה מכוסה במים מין הים! לא האמנתי למראה עיני!
פשוט כול החוף היה מוצף במים.
ושכחתי להזכיר שבדרך הטלפון שלי מת. איכשהו (אפילו שלא עשיתי שימוש רב בטלפון) הסוללה התרוקנה לי דווקא כשהייתי באמצע שיחה עם המדריך לגבי מקום המפגש).
בכול מקרה , ירדתי מהאוטובוס , ונכנסתי לתוך שוק הכרמל לבד (ובחיים לא הייתי בשוק לבד! פעם ראשונה שנכנסתי לשם לבד).
וואלה! לא פחדתי ולא נבהלתי ולא ברחתי, ואנשים לא היו מפלצות
ופשוט נהניתי לטייל ככה ביום שמשי יפה בתוך השוק, (שלא היה מוצף אנשים אבל גם אלה שהיו לא הפחידו אותי).
אז הסתכלתי על השוק, על האוכל, על הבגדים, על הצמידים, על כיסויים לטלפון, ורעב תקף אותי וריחות הלחמים והבגטים והמאפים שיגעו אותי!
רציתי לקנות משהו לאכול והיה לי כסף, ואפילו חשבתי לעצור בבית הקפה ולקנות סנדביץ' טבעוני , אבל וויתרתי על הקנייה והמשכתי לטייל ככה עד סוף השוק, עוברת בין אנשים בקלילות בלי לפחד, שומעת את המוכרים צועקים ' שבעה לחמים בעשרה שקלים'
' רק היום שלוש בעשר!'.
ואז בדרך נזכרתי שליד תחנת האוטובוס יש מאפייה טבעונית.
אז קניתי לעצמי 3 קרואסונים אחד קרואסון עם חלבה (שהיה ממש טעים) ושני קרואסונים עם קינמון.
הייתי כול כך רעבה שהעדפתי משהו מתוק שיחזיר לי את האנרגיות על פני משהו מלוח וכבד יותר כמו פיתה עם חומוס, צי'פס , סלט.
אז קניתי נכנסתי לאוטובוס ואכלתי בהנאה צרופה את הקוראסונים, מתענגת על כול ביס וביס, ואנשים בכלל לא הסתכלו עליי אוכלת (פעם ראשונה שאני אוכלת ככה מול אנשים באוטובוס).
ובכלל לא חשבתי מה יגידו ומה יחשבו.
הם היו עסוקים בשלהם, ואני הייתי פשוט רעבה אז אכלתי ונהניתי מכול ביס וביס.
ועכשיו חזרתי הביתה.
שמתי את הטלפון בטעינה (בתקווה ששעתים הטלפון יתמלא כי אני צריכה אותו לדבר עם המדריך).
ועכשיו אני הולכת להתקלח כדי להתכונן לפגישה עם הקבוצה בשש בערב.
אני צריכה לצאת מהבית בערך ב17:00 ולחכות לו שם ב17:45 כדי שייקח אותי לקבוצה.
אז זהו.
בגדול אני גאה בעצמי שהיתי בתל אביב הגדולה העמוסה אנשים, ביום שמש נעים, והלכתי ביניהם בלי לפחד.
וממש נהניתי!
ממש לא פחדתי מהם וראיתי שהם לא מפלצות ואני בסדר גמור!
עכשיו נשאר ללכת לקבוצה ולחזור עם עדכון משמעותי וטוב גם משם.