הייתי אמורה הבוקר ללכת לחווה וכוונתי את השעון במיוחד ל6:45 ואז התעוררתי בשעה הזאת ולא הרגשתי עייפה.
התכוונתי לקום וללכת כדי לאוורר את הראש שלי ממחשבות ודאגות אבל אני מניחה שסתם התפנקתי והעדפתי להישאר בבית , במיטה ,וששום גשם מקומי לא יירד עליי בזמן שאני בחוץ ושהקור לא יכה בי בזמן שאני בחווה (אני כן אלך לרכב בערב אם לא יירד גשם. על זה אני לא מוותרת).
היו לי עוד חלומות משונים בלילה אבל אני לא אכתוב אותם הפעם.
אתמול בלילה כתבתי לעצמי פוסט, שזה פוסט שכבר רציתי לעשות המון זמן ,וכול הזמן הדחקתי והעדפתי לשכוח ממנו.
אבל הפעם זה ישב לי חזק בראש והחלטתי להביע את הדעה שלי בקשר למגיבים ללא שם ולאלה בעלי השם אבל ללא הבלוג.
ובאורך פלא לא כעסתי כשכתבתי את הפוסט הזה.
הייתי מאוד אדישה, שקטה ורגועה בזמן הכתיבה.
רציתי פשוט לדעת מה הקטע שלהם ולמה אין להם בלוג ולמה הם מגיבים ללא שם.
אז התגובות הפעם יהיו פתוחות לכולם.
הזכרתי שם מגיבה אחת עם שם אבל ללא בלוג שהרוב כאן מכירים אותה והיא ממש מדהימה! מקווה שהיא תראה את זה גם.
ובלי להתלהם בבקשה.
אני רוצה דיון שקט ומסודר!
אז הנה הפוסט-
אנשי ה'ללא שם'
תמיד תהיתי לעצמי , מי אלה אותם
אנשים ללא שם שתמיד מגיבים בעילום שם?
האם הם גברים? נשים? בנים? בנות? צעירים? בוגרים?
מבוגרים? צעירות?
מי הם בעצם? ולמה הם מגיבים ללא שם?
ממי הם מפחדים? במה הם מתייבשים?
ולמה אין להם אין אתר ברשת או בלוג לכתוב
בו?
למה הם מסתתרים? מתחבאים מאחורי
כינוי ללא שם?
אני מסיירת בסמטות האפלות של הרחוב שלי, טיפות גשם מתחילות
לטפטף מעליי.
טיפות קלות ונעימות, רכות של גשם
לילי קר.
ואני תוהה לעצמי האם הם בני אדם
כמוני? בשר ודם? עם תחושות, מחשבות
ורגשות?
או שהם רוחות רפאים חסרי זהות ואישיות?
תמיד חשבתי שאנשי ה ' ללא שם' , הם
בעצם רוחות רפאים שמשוטטות ברחבי האינטרנט, ומחפשים להגיב בצורה כזאת או אחרת.
יש כאלה שיגיבו ברשעות וינסו להוריד
בתגובה שלהם, אנשים למטה, לתחתית, יגרמו להם להרגיש רע עם עצמם.
ויש כאלה שיגיבו בחשיבה הגיונית,
ודווקא ינסו לנהל שיחה עניינית, יעודדו, ואפילו יזדהו באיזשהו שם ויגידו שפעם היה
להם בלוג אבל הם סגרו אותו מכול מיני סיבות ועכשיו אין להם זמן לכתוב אבל הם
ממשיכים לעקוב ולקרוא.
הבעיה שאנחנו, הבלוגרים הוותיקים,
מתקשים להאמין לאותם אנשים ללא שם ותמיד מבקשים מהם להזדהות.
ויש מגיבים בעלי שם אבל ללא בלוג
שמגיבים קבוע אצל בלוגרים מסוימים, אז הם כבר מוכרים יותר.
אבל מה קורה כשמגיב ללא שם מתחיל
לתקוף בתגובות, מקלל, מטיף, מציף את הבלוגר, והבלוגר לא יודע אם הוא גבר או אישה
או סתם אחד שאין לו חיים , משועמם, שהחליט לעשות לו צרות?
אנחנו בכול זאת עונים להם, ולפעמיים
כועסים ולפעמיים צוחקים, ולפעמיים מוחקים אותם (כי הדעה שלהם לא באמת חשובה),
ולפעמיים מתחילים איתם בשיחה ארוכה שבאמצע נכנסים ומתערבים עוד אנשים ללא שם, וחלק
בעלי שם, ואנחנו הבלוגרים כבר לא יודעים
מי ה ללא שם האמיתי ומי בעל השם
ואולי זה אותו אחד שמתחזה לכול המגיבים ללא שם ובעלי השם, סתם כדי לעצבן אותנו.
לפעמיים אנחנו יודעים שזאת בחורה
שמגיבה, ולפעמיים בחור הוא זה שמגיב.
ועדיין זה לא מסביר למה יש הרבה
אנשים כאלה שמגיבים בעילום שם.
לי זה קרה המון פעמיים ולודווקא
בתגובות טובות.
לאנשי ה 'ללא שם' יש נטייה להיות
חצופים ומרושעים.
כי הם יודעים שלא יתפסו אותם ולא
יגלו אותם אם הם יתחבאו מאחורי כינוי '
ללא שם'.
זה הכי קל לברוח ולא להתמודד.
להיות חסרי שם ולהגיד שפעם הם ניהלו
בלוג עד שנמאס להם ועכשיו הם נשארו רוחות רפאים, חסרי זהות אישיות ושם.
אז מי אלה אותם אנשי ה'ללא שם'
האלה?
מה הם רוצים מאתנו?
למה הם לא מסגלים לעצמם אתר ברשת עם
שם מסודר?
למה להגיב בעילום שם? או בכינוי ללא
שם?
עד שהם לא יגלו את זהותם האמיתית,
בעיני, כול המגיבים ללא שם , הם רוחות רפאים חסרי זהות ואישיות.
ועוד יש להם לפעמיים החוצפה לבקש מאיתנו את המייל האישי
שלנו.
איך אפשר לתת למגיב ללא שם את המייל
האישי שלנו?
מי יודע מה המגיב הזה יעשה עם המייל
שלנו?
איזה שימוש לרעה הוא יעשה בו?
ואני ממשיכה לשאול את עצמי כול
הזמן-
ממה הם מפחדים? למה הם מתחבאים ומסתתרים
ולא מגלים את הפרצוף האמיתי שלהם?
למה הם לא פותחים אתר או בלוג חדש?
ואם כבר סגרו את הבלוג, אז שלפחות
יגיבו באיזשהו שם.
שנדע שהם לא רוחות רפאים חסרי
תועלת.
אי אפשר גם להתייחס ברצינות ובעומק
לתגובות שלהם.
אי אפשר לדעת אם הם ציניים או
רציניים כשהם מגיבים לנו.
יש כאלה שיגיבו בצורה שקולה
ועניינית ויש כאלה שיגיבו כדי לפגוע באותו בלוגר.
יפגעו בנשמה ובנפש שלו בכוונה.
יגרמו לו לחשוב פעמיים לפני שייכנס
לבלוג ויכתוב פוסט חדש.
עושים להם טובה שאנחנו עונים להם
ולא מוחקים אותם על התגובות המטופשות והלא רציניות שלהם?
מתייחסים אליהם ברצינות?
לוקחים ללב בכול פעם שהתגובה שלהם
מנסה לפגוע בנו?
איך בכלל מתמודדים איתם?
מה עושים איתם?
לי בתור בלוגרית שכותבת כאן כבר שש
שנים ברציפות, קשה מאוד לדעת עם מי אני מדברת ולמי אני מגיבה.
היו לי כבר מגיבים ללא שם שהתגובות
שלהם היו מרושעות ומכוונות כדי לפגוע, היו לי מגיבים בעלי שם אך ללא בלוג שחלק מהתגובות היו מעודדות וחיוביות וחלק היו
פוגעות ומרושעות כמו חץ מורעל היישר לתוך הלב.
והיו לי מגיבים ללא שם שהגיבו
לעניין ובחוכמה וניסו להקשיב ולעודד ולהגיד משהו
חיובי וטוב.
ודוגמה אחת מיני רבים, לבלוגרית
שמגיבה אצלי עם שם (כינוי שלה) אבל ללא בלוג ( שפעם היא כתבה ועכשיו אין לה זמן) היא PK בלוגרית מדהימה שהייתי שמחה לקרוא את הבלוג שלה
ואת מה שהיא עוברת ביום יום שלה.
יש לה תמיד מה להגיד והתגובות שלה
תמיד משמחות ומעודדות אותי.
חבל שהיא הפסיקה לכתוב.
אבל לפחות היא ממשיכה לעקוב אחרי מי
שהיא רק יכולה ואני ביניהם.
אז לסיכום-
אנשי ה' ללא שם' הם פשוט רוחות
רפאים שלא צריך להתרגש ולקחת ללב כול
תגובה שלהם.
אפשר להתעלם ואפשר לענות: סתם בשביל
הקטע. סתם בשביל הכיף.
הם יכולים להיות נחמדים והם יכולים
להיות מרושעים.
כאלה הם אנשי ה' ללא שם'.
אוהבים לשחק ולהשתעשע, ולפעמיים
להיות מרושעים כי הם יודעים שלעולם לא
יתפסו אותם.
וזה בסדר.
אנחנו לא חייבים להם כלום.
עד שהם לא ימצאו לעצמם שם וזהות,
אנשי ה' ללא שם', תמיד יהיו ויישארו,
בעיניי-
רוחות רפאים שמסתובבות ברשת ומחפשות
לעצמם חיים אצל אחרים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
