אז נכון שאני מתגברת על הפחד ויוצאת החוצה ועושה כול מיני דברים כדי לא להישאר בבית כדי לראות אנשים כמו:
1. ללכת לפססיכולוגית פעם בשבועיים
2. ללכת ללמוד כתיבה + סדנאות כתיבה פעם בשבועיים אצל המורה שלי
3. אני רוכבת ולפעמיים הולכת בבוקר לחווה
4. ועכשיו הולכת לקבוצה החברתית הזאת בימי ראשון.
5. הולכת לסרט לבד( בפועל, פיזית, באולם הקולנוע , אני לא לבד אבל חברתית אני יצאתי לסרט עם עצמי בלי חברה)
6. מטיילת בחוץ לבד
7. הולכת לשוק הכרמל לבד
8. הולכת לים לבד
9. ומתגברת על כול הפחדים שלי מאנשים ומהחוץ ועושה את זה.
למרות הפחד, אבל זה לא אומר שאני לא מפחדת לאבד שליטה על כול הטוב הזה.
אני לא רגילה שטוב לי, לא רגילה להיות עצמאית, לא רגילה שיש לי ביטחון בעצמי.
לא רגילה לשום דבר ממה שקורה לי עכשיו ואני לא מבינה בכלל מה עובר עליי ומה אני מרגישה.
אני מפחדת ממש לאבד שליטה על העצמאות, על תחושת הביטחון, על הרגשות שלי בעיקר.
על הכול אני מפחדת!!!
~~~
וקמתי היום עם ווירוס (נדבקתי כנראה מאימא ואח שלי) שעושה לי בעיות בבטן ומחליש אותי.
אני מרגישה רע עכשיו.
לא אכלתי כול היום.
לא היה לי כוח או חשק לאכול.
ואבא שלי שוב התחיל עם הציפיות שלו.
עוד לא התחלתי בקושי עם הקבוצה וכבר הוא רוצה שיהיה לי חבר.
אני לא רוצה שיהיה לי חבר!!!!
אני לא צריכה את כול זה עכשיו!!
אין לי זמן ומקום לזה בתוכי.
חוץ מזה, מי בכלל ירצה אותי!?
מי יצליח להסתדר איתי ולא יברח בצרחות ממני!?
אני לא מצליחה לעמוד בכול הציפיות האלה! אני קורסת תחת לחץ של ציפיות שלא מצליחות להתממש עקב עומס יתר על המערכת המוחית שלי.
ולעזאזל!!! שוב מתחילים הלחצים והכאבים בבטן!!! אני משתגעת!!!!
ושוב לא היה לי מים וזרם בזמן שהתקלחתי!!
גם רביעי שעבר זה היה ככה!!!
אני כול כך שונאת את כול מה שקורה איתי עכשיו!!!
אין לי כוחות! אין לי!!!!
ואני מרגישה רע שאני צריכה לבוא עם ציפיות ביום ראשון למדריכים של הקבוצה החברתית.
אני לא אוהבת וממש שונאת לצפות מאנשים לדברים.
כמו שאני לא רוצה שיצפו ממני (ועושים לי את זה ואני לא מצליחה לעמוד בכול הציפיות) כך אני לא רוצה לצפות מאחרים כי הם תמיד יאכזבו.
ואפילו זה קצת מעליב.
כי אני מראש מחליטה שהבן אדם יאכזב אותי וככה אני מונעת ממנו צפייה. אניי לא מצפה ממנו לשום דבר.
ואולי זה קצת פוגע אבל זאת הדרך שלי להימנע מאכזבה של אנשים.
אני לא מצפה מהם לשום דבר.
ובכול זאת למשל אני מצפה שיפעלו להביא עוד אנשים לקבוצה החברתית כדי שלא אשאר רק עם הבחורה.
עזבו.
אני מותשת ופלא שהצלחתי בכלל בקושי לרכב ולקפוץ עם איך שאני מרגישה עכשיו.
אין לי כוח לאף אחד
וגם לא לעצמי.
הלוואי שלא הייתי כאן עכשיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
