אז חזרתי מהקבוצה ואני חייבת לציין שאני מלאה באנרגיות מטורפות!!
המפגש השישי של הקבוצה שונה מכול האחרים!
היה היום באמת מטורף!!
הצלחתי קודם כול להגיע בזמן ורדפה אותי כול הזמן ההרגשה הזאת שזה יום מסתורי, והם אולי מתכננים לי הפתעה ורוצים להפתיע אותי או משהו.
יודעים, נכנסים ואז כולם קופצים עליכם כזה ב' הפתעה!'.
לא יודעת למה זה עבר לי בראש כי זה ממש לא היה ככה.
אז הצלחתי להגיע בזמן ומגל כבר הייתה שם, אז התחלתי לספר לה על הנפילה מהסוס ואיך זה קרה לי, וגם סיפרתי לקבוצה על הנפילה, פתחנו את זה לדיון וכולם הסכימו שזה ספורט מסוכן ושאפשר להיפגע ושהתגובה של ההורים שלי היא קצת קיצונית כי הם מפחדים שהנפילה הבאה תגרום למוות שלי והם יבכו על זה ויגידו ' למה לא עצרנו את זה בזמן'. אבל בעצם הכול מסוכן, נסיעה ברכב, על אופניים, אפילו סתם ללכת ברחוב ופתאום מישהו ירה בך או יתקע בך סכין או שמישהו ידרוס אותך. אז אי אפשר להפסיק את כול זה רק בגלל הסיכון שבזה. צריך לחיות. ודיברנו קצת על שפעת החזירים שמסתובבת ואני אמרתי שגם אם עושים את החיסון אז נהיים חולים מהחיסון. אז מה הקטע? מה עשינו בזה בעצם? ובנתיים דנית גם הגיעה, וגם יונתן היה, והפתעה! גם עידן הגיע!! זוכרים? יונתן ועידן הם שני הבחורים שחלמתי עליהם (שציפיתי שהם יגיעו כבר) ועידן הוא הבחור שנכנסתי לסרט בגללו שבגללי הוא לא מגיע.
אז דניאל לא הגיע היום.
אז היינו אני, מגל, יונתן ועידן.
ואיכשהו התחלנו לדבר על תקשורים, ורוחות וחלומות, ונוצר קו יישר כזה של חיבור ביני ובין מגל ובין יונתן שכולנו בעצם מכירים את הנושא של תקשורים וקולות ונשמות ורוחות ולאדר ולדנית ולעידן אין שום מושג על מה אנחנו מדברים.
אז יונתן קצת מתעסק בזה בכול העניין הזה של מדיטציות ותקשורים, והיום הופתנו לגלות שגם מגל מתעסקת בתקשורים,
ואותי זה בעיקר מעניין כול הנושא של תקשורים, והדיבור עם הנשמות שמעבר, ויקומים מקבילים,
ודנית סיפרה לנו שהיא הולכת לסדנה של היפנוזה , והיא ניסתה עלינו תרגיל.
עד כמה בעצם אפשר להשפיע על המוח שלנו בעיניים עצומות.
אז כולנו סגרנו עיניים , הושטנו ידיים לפנים, ואז היא אמרה לנו לדמיין שביד אחת (יד ימין) קשור לנו ליד בלון הליום , וביד השנייה קשורה לנו לבנה כבדה.
אז אני מיד הרגשתי שהלבנה מושכת את היד שי כלפי מטה בעוד היד השנייה נשארת למעלה.
וליד שנופלת למטה, היינו צריכים לנסות להתנגד.
אני לא התנגדתי.
פשוט נתתי ללבנה למשוך את היד שלי למטה.
והיד השנייה נשארה למעלה בעוד שאצל האחרים, התרגיל פשוט השפיע.
כולם פחות או יותר נשארו עם הידיים למעלה.
זה אומר שעליי קל יותר להשפיע.
קל אולי להפנט אותי ולהשפיע על הגוף ועל הראש שלי.
אולי זה גם בגלל שאני עובדת על זה הרבה בדמיון מודרך עם המורה שלי, אז קל להשפיע עליי יותר מאשר על אחרים.
בכול אופן דיברנו הרבה על נושא התקשורים ויונתן דיבר על האילומינטי ועל כול תאוריות הקונספירציה והחייזרים ודתות אברהם שהן פסיכופיות, ועל כול מיני ישויות שיש ביקום, ומגל הוסיפה קצת לזה.
ואמרתי שאני מכירה קצת את הנושא כי כשקראתי חומרים של האילומינטי כאן בישרא (יש בלוגר כזה שהייתי קוראת אצלו שמתעסק בזה) הרגשתי שהגוף שלי מתמלא באור ובאנרגיה ושבא לי לכבוש את העולם עם הידע הזה.
וזה היה מטורף! רציתי שכולם ידעו מזה! שידעו שיש אור ויש כוח ועוצמה!
והפתיע אותי שגם יונתן שמע על זה ושגם מגל מתעסקת בתקשורים וישיות כאלה ואחרות.
זה היה ממש מאגניב!
וזה גרם לי קצת עשה לי חשק לחחקור עוד בעניין.
כי עליי שומרים מלאכים ובזה אני ממש מאמינה.
ודיברנו קצת על חלומות שבזמן שהגוף שלנו נח, הנשמה שלנו מטיילת בכול מיני ממדים של עבר הווה ועתיד, ושם אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו רוצים.
אנחנו יכולים להיות גיבורים, מלאטכים, אלים, ולנצח כול דבר שמפחיד אותנו בעצם.
בחלומות אנחנו הגיבורים של עצמנו.
ומכאן לשם גם הבנו שאני מביאה הרבה מאוד אנרגיה וצבע לקבוצה.
שאני מחיה אותה ואני ממש פורחת בה.
ועידן קצת נבלע בתוך השיח על תקשורים ורוחות שלי ושל מגל ושל יונתן.
הוא כאילו לא היה קשור לזה בכלל.
והרגשנו שאנחנו צריכים להתייחס אליו יותר ולתת לו מקום כי הוא עבר ניתוח לקיצור קיבה אז עכשיו יש הרבה דברים שאסור לו לאכול והוא צריך להתמיד על אורח חיים בריא, ולאכול רק דברים שמותר לו ולאכול פחות.
אבל הוא ממש חמוד.
באמת.
אני ממש שמחה שהוא חזר היום לקבוצה.
ושמחה עוד יותר שיונתן חזר.
ואולי זה בזכותי ,
ומקווה שגם דניאל יגיע שבוע הבא כי אז נהיה אני, מגל, יונתן ועידן ודניאל וזה יהיה 6 אנשים בקבוצה.
אז התחלנו לדבר על זה שכמה אנשים אנחנו רוצים שנהיה בקבוצה.
אז אני אמרתי מקסימום 6 או 7 אנשים.
מגל אמרה 10 אנשים.
יונתן אני חושבת אמר 8 וגם עידן אמר 8.
אדר אמר שהוא חושב שהוא לא רוצה יותר מ10 אנשים בקבוצה של יום ראשון.
כי יש משהו אינטימי וקטן שמלכד את כולנו יחד בתוך הקבוצה וצריך לשמור על זה ולא להגדיל את זה עוד.
כי למשל בקבוצה של יום רביעי יש 17 איש שזה המון! ושם בטוח לא הייתי מוצאת את המקום שלי.
אז אנחנו מעדיפים להישאר הקבוצה הקטנה פחות או יותר כי בנתיים זה פשוט מתאים לנו וזה טוב לנו.
אז דיברנו הרבה וצחקנו, וקפצו פתאום לנושא של צמחונות וטבעונות, ואמרתי שאני טבעונית והרוב שם צמחוניים חוץ ממגל.
וקצת כעסתי שכולם דיברנו על רצח ובשר וחיות. זה הרגיז אותי.
אבל בסך הכול היו אנרגיות מפוצצות ואדירות בקבוצה!
אנרגיות ממש טובות!
ואז דנית הודיעה שהיא טסה ביום חמישי לפריז לארבעה ימים אז בראשון נהיה רק עם אדר.
ואז עידן ויונתן הציעו לי ללכת איתם לקניון עזיראלי וסירבתי שוב.
ואדר שאל אותי למה לא הסכמתי.
זה לא היה מתוך ביישנות
אמרתי לו ' אדר, לא בכוח. זה ייקח עוד קצת זמן'.
הייתי גם בהתרגשות וכבר היה חשוך ואני שונאת להסתובב בתל אביב בחושך.
יכולתי להמשיך איתם, אבל אני מרגישה שזה מחסום שעדיין קשה לי לעבור אותו.
להסכים בערב להצעות מחברי הקבוצה ליציאה אחרי שהמפגש מסתיים.
בבוקר, בכייף, אין לי בעיה לבלות איתם.
בערב זה עדיין מחסום.
ויונתן ועידן התכוונו ללכת ביחד אבל אחרי שאני סרבתי , הם וויתרו על התענוג.
עידן הלך לדרכו, ויונתן בא איתי ועם אדר לתחנה.
ואני קיבלתי שוב משימה לראשון הבא.
אחרי שצלחתי את המשימה של שבועיים לספר דבר אחד טוב שקרה לי,
קיבלתי משימה חדשה-
3 שאלות.
1. למה המשימה הייתה קשה לי בהתחלה (למה התנגדתי לה)
2. איך היה לי בתוך השבועיים
ו3. תובנות ומסקנות לעתיד (מה אני מסיקה מהמשימה לעתיד שלי).
ועל זה אני אשב קצת במשך השבוע, יענה על השאלות עם עצמי ואשלח לאדר במייל.
ואז חזרתי עם יונתן באוטובוס ודיברנו קצת, וסיפרתי לו על הסוסים, ועל זה שההורים שלי מפחדים וחושבים על הפסקה.
ושאני לא מתכוונת להפסיק.
אין בי פחד לרכב.
ושאם כבר למות, אז למות בידי הדבר שאני הכי אוהבת- רכיבה על סוסים.
אני מסכמת את המפגש השישי כמפגש אנרגתי ביותר!
היינו היום 4 אנשים!!
אני רק חושבת מה יקרה כשרן ודניאל יצטרפו.. כמה נהיה.
בואו נראה:
אני(1)
מגל(2)
דניאל(3)
יונתן(4)
עידן(5)
ורן(6).
לא יודעת עדיין לגבי רן. אם הוא יגיע או לא.
אולי עכשיו כשהקבוצה גדלה , זה יעשה לו חשק לבוא.
ועידן אני מקווה שימשיך להגיע.
ודניאל כבר שם.
ויונתן מתכוון להמשיך להגיע
אז נהיה 6 אנשים.
בדיוק הטווח שאני רוצה בין 6 ל7 אנשים.
פיוו.
לא מאמינה שכתבתי את כול הפוסט הזה.
עכשיו תתמודדו.
ולצל''ש למי שיצליח להישאר בחיים אחרי הפוסט הארוך הזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
