עדיין סובלת מהכאבים מאז הנפילה,
נאבקת בהם בכול הכוח.
לפעמיים קצת מוותרת לעצמי.
לפעמיים קמה וקצת מחייכת.
לפעמיים לא רוצה לעשות כלום.
מחר אני לא בחווה בבוקר ולא רוכבת בערב.
ארבעה ימים של מנוחה.
לבד עם עצמי.
בבית לבד.
לא אראה אנשים וחוץ ארבעה ימים.
חורף גשום דופק בפתחה של דלת פלדה לבנה.
אני מחכה לזה.
לבדידות הקרה.
לאפלה הנעימה שלי.
לחברה שלי.
לשקט הנפשי שלי מאנשים ומהחוץ.
הכאבים הם עכשיו החברים החדשים שלי.
התמקדות בשלוש משימות כתיבה:
1. סיכום לשנת 2015
2. שלוש השאלות שהמדריך נתן לי על המשימה של השבועיים.
3. כתיבת 3 סיפורים על שינוי בעזרת קלפים שהמורה נתנה לי.
ארבעה ימים של שקט נפשי והתמקדות במשימות הכתיבה.
לבד.
עם עצמי.
לבד.
סוף סוף קצת להיות בבית.
ניתוק מהלב ומהראש לחלוטין.
רק תחושות הגוף פועלות ואני.
המחשבות לא מציקות.
והלב רגוע. משותק.
אין דחף פראי לרוץ ולעדכן את הבלוג כול שעתיים כמו קודם.
זה שינוי חיובי לשם שינוי.
הדחף נרגע.
שינוי מבורך.
מדכנת רק כשצריך ולא בצהריים.
מחכה עד הערב ואז מעדכנת או שלא.
הולכת לנוח ולהיות קצת עם עצמי ארבעה ימים.
ALONE
ALONE
ALONE
לבד.
לבד.
לבד.
עם הכאבים,
עם הגשם,
עם הכתיבה
עם האפלה
עם הבדידות,
עם עצמי,
עם השקט הנפשי שלי,
עם הניתוק הרגשי של הלב והניתוק המחשבתי של הראש.
סוף סוף.
אף אחד לא יבין את הניתוק הזה או את מה שאני עוברת.
רק אני.
רק אני.
רק אני.
לבד.
רק אני.
לבד.
וזה בסדר.
אני בסדר גמור!
אל תדאגו!
אני רוצה את הניתוק.
רוצה את הלבד.
רוצה את השקט ממחשבות ורגשות.
להרגיש רק את הגוף ואותי קצת.
אל תדאגו!
ביום ראשון חוזרת לפעולה בכוחות חדשים!
אני בסדר.
תסמכו עליי.
אני יודעת מה אני עושה.
קצת אמונה בי, לא תזיק לכם.
הייתי כאן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
