כשראיתי שדניאל לא מגיע, הרגשתי הקלה עצומה! אבן גדולה ירדה לי מהלב! ויכולתי לנשום!
ממש התבאסתי ונהיתי עצובה וקצת מאוכזבת שיונתן לא הגיע.
ממש רציתי שהוא יגיע. הוא היה ממש חסר לי , והלב שלי החסיר פעימה כשהוא לא בא.
מקווה שמפגש הבא הוא יגיע.
אז כשדניאל לא בא, הרגשתי טוב יותר.
וכמובן שכול התרחישים האפשריים שהראש שלי העביר אותי, לא קרו כי דניאל לא היה!
וכשראיתי שרן מגיע, זה שינה לגמרי את כול התמונה שהייתה לי בראש!
אז פתחנו את המפגש בקצת צחוקים, ואז דיברנו על מה שקרה עם דניאל.(במפגש הקודם).
וסיפרתי להם , איך מה שקרה במפגש הקודם, השפיע לי על כול השבוע וזה שכלאתי את עצמי בבית 5 ימים בגלל המחזור, ומזג האוויר, והמחשבות האם להגיע לקבוצה או לא, ומה אני יעשה ומה יקרה עם דניאל יגיע.
כלומר מה, אני אשב ואשתוק שעה וחצי?
אנחנו נריב? נכעס אחד על השני? נצעק?
ואמרתי שאם הוא היה מגיע, הייתי מרגישה באי נעימות, באי נוחות, שאני רוצה להעלם או שאפילו הייתי יוצאת לרגע לנשום וחוזרת.
תראו, דניאל הוא המראה שלי, הוא האלטר אגו שלי בגרסה הגברית הקשוחה והחצופה יותר שלי.
אבל בלי קשר, זה קצת מפחיד דוווקא בגלל שהוא מאוד דומה לי.
להתמודד מולו זה בעצם להתמודד עם עצמי - עם האלטר אגו שלי.
וזה מפחיד פחד מוות!
ודיברנו על זה שכול הכבוד לי שבאתי ושעשיתי שינוי מאוד משמעותי בקבוצה.
ושהרבה השתנה אצלי,
ושהייתי כועסת על עצמי אם לא הייתי מגיעה, וזה נכון.
הייתי כועסת על עצמי אם לא הייתי מגיעה.
וקצת סיפרתי להם על השעשוע הקטן שעבר לי בראש, של מה היה קורה אם לא הייתי מגיעה לקבוצה, האם הם היו מרגישים בחיסרון שלי, מרגישים שאני חסרה,
ואז אדר אמר לי שאם לא הייתי מגיעה לקבוצה , אז בעצם הייתי מענישה לא רק את עצמי , אלה את כול הקבוצה בעצם.
כלומר שמה, בגלל אדם אחד, כול הקבוצה צריכה לסבול?
זאת אומרת שבגלל אדם אחד, אני צריכה לא להגיע?
זה אומר ולי זה אמר שאני כן חשובה לקבוצה, שברור שהייתי חסרה אם לא הייתי מגיעה לקבוצה.
אבל אמרתי שכאשר מישהו פוגע בי , אני חושבת רק על האדם שפגע בי ולא מעניין השאר והסביבה.
ודניאל באמת העסיק לי את המחשבות בכול ה5 ימים.
כלומר חשבתי על הקבוצה אבל בעיקר חשבתי מה יקרה עם דניאל יגיע. מה אני יעשה.
אבל הבנתי שאני לא צריכה לברוח מלהתמודד עם קשיים כולשהם בקבוצה.
אלה לבוא ולהתמודד ולא לברוח אפילו ללמוד מהמקרה ולהתחזק נפשית.
כמובן שגם דניאל למד את הלקח מכול העניין.
ואז דנית אמרה שסוג של לימדתי אותו לקח שאי אפשר לדבר אליי ככה , ושהוא צריך ללמוד איך לדבר אליי.
ושזה טוב שהמקרה הזה קרה.
כי שנינו (גם אני וגם דניאל) למדנו מזה ורק התחזקנו.
וזה נכון.
והיא הוסיפה ואמרה שכבר מעכשיו אני צריכה להתמודד לקראת המפגש הבא שדניאל יגיע ולא להסתגר בבית.
וזה הפחיד אותי.
ההקלה שהתחלפה שוב בפחד קטן לקראת המפגש הבא כשדניאל יגיע.
ורן היה ממש סבבה!
מאוד פילוסופי אבל חמוד מאוד.! והוא בדרך להיות טבעוני אבל בלי קשר, שמחתי שהוא הגיע לקבוצה וגם יש לו רכב!!!!! שזה ממש מאגניב!!!
יש לזה הרבה פלוסים אצלי גבר עם רכב! *-*'
הוא יכול להסיע אותי אם נחליט להיפגש ולצאת.
אולי לסרט או משהו.
ויצא שדיברנו על כול מיני דברים, וקצת על בית הספר והתיכון,
ועל החברה הישראלית שמתקשה לקבל את השונה ממנה.
וזה נכון.
אני מניחה שהייתי קצת מתוחה במפגש, אבל זה בסדר.
למדתי והבנתי הרבה דברים על עצמי היום.
ועידן כמובן הציע לי ללכת לקפה אבל סירבתי.
הראש שלי כאב כבר מרוב ההתרגשות והפחד ומכול מה שעברתי ורציתי פשוט לחזור הביתה.
אז כן.
היום ניצלתי מה שנקרא.
ורן הצטרף לקבוצה וזה היה ממש סבבה, ודניאל לא הגיע, אבל היום זה רק היה הספתח למפגש הבא.
ואני שמחה בגדול שרן הצטרף.
זה היה שינוי מרענן ממש לקבוצה.
אז יש לי עכשיו שבוע להתכונן מחדש נפשית למפגש עם דניאל.
וזהו להיום אני חושבת.
מפגש טעון, משחרר, מהנה, מפתיע, וגם יצרתי קשר עם רן ודיברנו כול הדרך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
