ההקרנה של הסרט ' חדר' לא הייתה בשעה שבה צוינה באתר.
היה רשום 19:50 ובכלל לא הייתה הקרנה בשעה הזאת.
והייתה הקרנה רק ב22:20.
אז באותו הרגע , לא ידעתי מה לעשות- לקחת את ההקרנה ולחכות עכשיו 3 שעות (הגעתי לקניון ב19:10 בערך) או לוותר ולחזור הביתה.
אז החלטתי להישאר.
לקחתי את ההקרנה של 22:20
ואז התחיל המאבק של מה עושים עכשיו 3 שעות בקניון!
אז ירדתי למטה , וידעתי שאין טעם לחזור הביתה ושוב לצאת לקניון. מיותר לגמרי.
אז בחרתי להישאר ושעה וחצי הסתובבתי בקניון ב19:30 בערך עד 20:30 .
אם להיות מדוייקת זה שעה.
אז עברתי בשני חנויות ספרים- צומת ספרים וסטימצקי כדי לשרוף זמן עד שהסרט יתחיל (חנות ספרים תמיד שורף לי זמן. אני נתקעת שם שעה, שעתיים בכייף שלי).
ולבסוף קניתי ספר אחד שממש חיכיתי לו , שעדיין לא הגיעה לחנות באזור שלי.
ובסביבות 20:30 התחלתי לחזור בחזרה למתחם הסרטים, קניתי שתייה וחטיף והלכתי לחכות ליד הסרט.
אני חייבת לציין שבחצי שעה שחיכיתי אחרי שקניתי את הכרטיס, היתי מיואשת, ורציתי לבכות, או לחזור הביתה, והרגשתי ממש לבד.
למה?
כי כול החברים החדשים שלי היו עסוקים ולא דיברו איתי, אבא שלי לא היה בבית, ואימא שלי עבדה.
ולא יכולתי לחזור הביתה (יכולתי אבל זה היה מיותר לנסוע ולחזור שוב לקראת 21:00).
אז נשארתי.
ובאולמות חיכיתי שעתיים מ20:30 עד 22:20.
ובזמן הזה כתבתי, ותפקדתי כסדרנית.
הייתה נהירה המונית לאולם 15 (להקרנת הבכורה של הסרט ' נעלמים' שבו משחק השחקן ניקוללאס קיי'ג).
אז אני כיוונתי אנשים לאולם.
כולם פשוט הלכו עד סוף המסדרון וכול הזמן תהוו ' איפה אולם 15? איפה אולם 15? איפה האולם הזה?' ואני מסתכלת עליהם, צוחקת, מיואשת, עייפה, משתגעת, עצבנית, ואומרת להם ' זה שם. אולם 15 שם. זה שם' ומצביעה להם על כוון השני שבו האולם נמצא.
ובאמת שהיו המון אנשים שנהרו בגלים לאולם 15.
ואני כבר חשבתי שאהיה לבד באולם 13 (האולם של הסרט שלי).
ואנשים חלק הלכו לאולם 14 , והרוב לאול0 15 וחלק לאולם 12 וחלק לאולם 6.
וליד האולם שלי לא היה אף אחד.
אז אמרתי לעצמי ' נו טוב, אז כנראה שאהיה לבד באולם'.
ואז לקראת 22:06 , ולקראת 22:10 פתאום מתחילים להתקבץ אנשים מבוגרים וצעירים כאחד ליד האולם שלי, ואנחנו נכנסים, ובהתחלה האולם ריק, ואז הוא מתחיל להתמלאות עוד ועוד ועוד אנשים נכנסים וממלאים את האולם, ואני חושבת לעצמי בואנה אנשים, אתם מזה משועממים! 22:30 בלילה! מה אתם עושים כאן!? אין לכם משהו טוב יותר לעשות בשעה הזאת חוץ מלבוא לכאן ולראות את הסרט ' חדר' בשעה הזאת?
אני במקרה נתקעתי בשעה הזאת (כי לא הייתה בכלל הקרנה ב19:50 !!!!! אז נדפקתי פעם ראשונה ואחרונה בהקרנה בשעה הקטנה של הלילה). זה לא יקרה יותר!!
וזאת גם טעות שלהם!!
אם אין הקרנה בשעה מסויימת, אז למה להשאיר את השעה באתר!? אנשים עוד עלולים להגיע ולגלות שאין בכלל הקרנה בשעה שכתובה באתר (כמוני למשל!)
הם ממש לא בסדר שם! והבחורה עוד אומרת לי ' שלפעמיים יש תקלות באתר'.
וואלה!? מה אתה אומרת... מאיפה אני אמורה לדעת שאין הקרנה ב19:50!?!? מפגרת!!!!
בכול מקרה, האולם בהיה מפוצץ באנשים!!! מפוצץ!!
ודווקא היה נחמד לגלות שאני לא היחידה שצופה בסרט הזה בשעה הקטנה של הלילה.
הסרט היה בערך 118 דקות.
עם כול הפרסומות והטריילים, הסרט התחיל באיחור ב22:45 במקום ב22:20.
והוא הסתיים בערך ב00:38 אם אני לא טועה.
והסרט היה ממש טוב ומרגש!
הייתה לידי מישהי שאשכרה בכתה! הזילה דמעות! ראיתי פס שחור שנמרח לה מהאיפור מתחת לעין שלה.
ולידי ישב מישהו רגשני שהתרגש ממש מהסרט ולא הפסיק ללחוש ולדבר.
ולעצמי אמרתי שאם הלב שלי היה פועם באותם רגעים, אולי גם אני הייתי בוכה.
מהסרט למדתי דבר אחד-
שכאשר יוצאים מהחדר, מגלים שהעולם הוא באמת מקום גדול ורחב ואין סופי ומפחיד בו זמנית.
שכאשר רואים את העולם, מבינים עד כמה הוא גדול ועד כמה יש בו מקום לכולם.
בעיקרון ( כשהייתי בחנות ספרים, ראיתי את הספר שעליו מבוסס הסרט ויש מצב שבהזדמנות אקנה את הספר. הסרט היה ממש טוב! ממליצה בחום!).
האימא והבן היו כלואים בחדר (מחסן).
מישהו חטף וכלא אותם שם.
וכדי להשתחרר האימא ביקשה מהבן שלה שהתחזה למת כדי שיוכל לברוח ולהאזעיק עזרה, והבן (בן ה5) הציל ככה את אימא שלו.
אהבתי את החלקים שהוא יצא לעולם הגדול , וגילה שיש אנשים חיים ואמיתיים שלא חיים רק בטלוויזיה, ויש לו משפחה, ויש שמיים, וחיים, ושמש, ומאכלים חדשים, ויש כלב אמיתי ולא דמיוני, ושפשוט יש עולם שלם וגדול שם בחוץ , מחוץ לאותו חדר נטול חלונות ( מחסן) שהם שניהם היו נעולים בו על ידי השובה שלהם.
סרט בהחלט מרגש. ממליצה בחום על הסרט!!!
בגדול זה היה ערב פסיכי מאוד!!!
מקווה שפאשלה כזאת לא תקרה לי שוב לעולם!!!
כי להסתובב בקניון ולחכות 3 שעות לסרט... זה היה פשוט סיוט!!!
כלומר הסתובבתי שעה בקניון וקניתי ספר, ואז חיכיתי שעתיים עד לסרט!!!
טוב נו, לפחות לא הייתי לבד.
אבל היתי בהלם!
לא חשבתי שבחמישי בלילה ב22:30 אנשים ינהרו ויבואו וימלאו את האולם דווקא לסרט הזה!
אומנם הסרט לא הכי פופלארי ונחשב כמו סרטים אחרים,
ובכול זאת, הוא מילא כמעט אולם שלם!!!!
כנראה שהסרט הוא באמת בחירת הקהל אם הרבה צעירים ומבוגרים באו בשעה הזאת לראות אותו.
אז יצא שמכול הטירוף, הייאוש, העצבים, העייפות, הכעס, והתסכול, שבסוף נהניתי מהסרט , והיה נחמד לשבת באולם קולנוע ביחד עם כולם ולראות את הסרט ' חדר' בשעה הקטנה של הלילה עד כמעט שעת חצות ויותר.
חזרתי הביתה רק ב1:00 בערך.
כוון שאין אוטובוסים אחרי 12 ואני לא נוהגת, אז אח שלי בא לאסוף אותי והחזיר אותי הביתה.
וככה אני חושבת , הסתיים לו היום המטורף הזה!
וחח אמרתי שאנסה לקצר את הפוסט, ויצא שהארכתי אותו XD
לא נורא. כמו תמיד כשאני מתחילה לכתוב, המילים פשוט זורמות ויצאות לי מהידיים.
וזאת התוצאה- פוסט מגילה! XD
אז תלכו לסרט ' חדר'.
מבטיחה לכם שלא תתאכזבו!
סרט חזק וטוב שמלמד אותנו , עד כמה העולם שלנו גדול ומפחיד ומרגש ומסקרן , כאשר אנחנו בוחרים לצאת מאותו מחסן או חדר שאנחנו כולאים את עצמנו בו.
אולי סוג של סגרתי מעגל עם הסרט הזה.
הבנתי שהחדר שלי, הוא לא כול העולם שלי, העולם שלי הוא לא רק ארבע קירות לבנים וקרים.
העולם שלי הוא גדול! הוא רחב! הוא עצום! הוא אין סופי!!!
הוא מפחיד , והוא מרגש, והוא מסקרן, ואני תמיד מגלה בו עוד דברים חדשים.
וופוגשת עוד אנשים.
העולם שלי מדהים!
אין כמו העולם שלי שם בחוץ! באמת שאין!
מחוץ לחדר שלי, מחכה לו , עולם שלם שרק מחכה שאגלה אותו *_*
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
