יציאה נוספת ומרגשת
רציתי היום לנוח בבית,
לתת מנוחה למחשבות, לרגשות, לתחושות הגוף,
לסדר את הראש, להבין מה אני מרגישה כלפי אתמול.
אבל כרגיל, שוב קראת בשמי.
הזזת אותי ממקום הנוחות שלי.
לא יכולתי לסרב לך גם אילו רציתי.
עד שהעזת ותפסת אומץ להזמין אותי לצאת, מי אני שאסרב לך?
לא יכולתי להגיד לך
'לא'.
קשה לסרב ליציאות הספונטניות שלך.
קשה לסרב לקסם האישי שלך שמופעל עליי בלי שום קושי.
שוב הייתי מופתעת, ושוב לא ציפיתי שניפגש ותוציא אותי
מהבית.
אז התקשרת אליי, והוצאת אותי מהבית בשנית , לארוחה עם
חברייך ביפו תל אביב.
נסענו למסעדה כולנו ביחד, ואני בקושי הספקתי להתרענן מיום
האתמול המסעיר,
והנה שוב , אני מתרגשת והלב דופק. פועם חזק.
הגענו למסעדה, התלהבתי מהנוף הים ומהשמש שעמדה לשקוע לתוכו.
אכלנו, דיברנו, צחקנו, נהנינו,
היה כייף.
היה לי מאוד משחרר (למרות שהייתי עייפה וחסרת כוחות ועם
כאבי גב של המחזור הארור) לצאת איתך ועם חברייך למסעדה.
לשכוח שכואב לי.
לשכוח שאני עייפה.
לשכוח שאני צריכה לנוח ולסדר את הראש.
לנסות להשתחרר וליהנות.
זה מה שעשיתי ונהניתי.
אחרי כן, נסענו לבית של חבר שלך.
יותר נכון לווילה המאלפת שבה הוא גר!
כשנכנסתי, הרגשתי כמו מלכה.
מלכה פראית וחופשית שכול הבית שייך רק לה.
ולפני שהגענו לבית, רציתי קצת זמן איכות איתך.
להיות איתך לבד לכמה רגעים.
שתהיה איתי, שתיגע בי שוב.
שתצית ותטריף את כול החושים שלי.
שני החברים יצאו מהאוטו, וזה קרה.
עשית לי את זה שוב.
נגעת בי באזורים שרציתי, ואני נתתי לך.
עצמתי עיניים, נשענתי לאחור, ופלטתי כמה אנחות רמות.
המגע שלך על הגוף
שלי, חשמל אותי.
גמר אותי.
שלח אותי לרקיע השביעי.
אין לי מילים לתאר כמה המגע שלך מכשף אותי.
אבל זה נגמר ברגע אחד כשהחברים חזרו לרכב ונסענו לווילה.
בווילה היה כייף.
דיברנו קצת, הצטלמנו, שתינו, שחינו,
הבריכה הכחולה הזכירה לי את עבר השחייה שלי, שפעם שחיתי
הרבה אבל הפסקתי.
דמיינתי לרגע אותי ואותך.
דמיינתי שאני לבושה בבגד הים גיטרה הכחול כהה שלי, אני קופצת למים ואתה אחריי.
שוחה אחריי, תופס ומחבק אותי.
ובאותו רגע אני שלך.
שלך במים ושלך בגוף.
האשליה התנפצה כשהיינו צריכים לזוז הביתה.
( דרך אגב, אתה מנגן מדהים! הנגינה כמו מגע ידך, מכשפת אותי
ברגע אחד).
השארנו חבר אחד מאחור שרצה להישאר לישון אצל החבר השני.
רציתי גם אבל היום שלי עמוס.
קינאתי בו שהוא נשאר לישון שם ואני לא.
אני ואתה יצאנו מהבית,
וסוף סוף היינו
לבד.
רק אתה ואני.
שנינו לבד באוטו.
בשקט.
בלי שני החברים.
סוף סוף.
הרגע שחיכיתי לו כול הערב- להיות איתך לבד באוטו שלך כדי
שתוכל לגעת בי שוב , ולהגיד לי כמה התגעגעת לגוף שלי.
כמה התגעגעת אליי.
כמה התגעגעת לגעת בי במקומות שאתה אוהב.
הטרפת אותי במגע שלך.
הרסת אותי.
גמרת אותי.
חשמלת אותי.
לא רציתי שתפסיק.
הייתי שוב בלי בגדים מולך.
לחשת לי בשקט ' מתי כבר לא תהיי במחזור?' ועינייך זרחו.
אני יודעת מה אתה מתכנן.
מה אתה רוצה לעשות לי.
אני רוצה שתעשה לי את זה.
מייחלת לרגע הזה יותר ממך.
אל תדאג.
הוא יסתיים ביום שלישי.
(אני כבר מתה שהוא יסתיים כדי שאוכל לחזור לחיות בצורה
נורמאלית!)
העברת את ידך הקסומה והמלטפת, על בטני, על הצוואר שלי, על
רגלי, טיפה אפילו ירדת למטה.
אני ידעת כמה אתה רוצה את מה שאני רוצה.
חכה.
חכה רק עוד קצת ותקבל סוף סוף את מה שאתה רוצה.
פלטתי שוב כמה אנחות.
אני לא יכולה להישאר רגועה בסביבה שלך.
פשוט לא יכולה.
הייתה עירומה מולך-
בלי חזייה, בלי שרשרת (המכשולים שאתה צריך לעבור כדי להגיע
אליי) ובלי חולצה.
אמרתי שלא אקל
עלייך, אבל הקלתי.
הייתי נחמדה.
טובה מדיי עבורך.
חיכיתי כול הערב לרגע הזה שתיגע בי שוב.
שתגרום לי לעצום עיניים, ולהתמוגג תחת מגע ידך המכשפת,
עליי.
לא רציתי שזה ייגמר אבל היית עייף וגם אני.
התלבשתי בחזרה, ונסענו הביתה.
שיתפת אותך בדרך, ברגשות שלי.
אין לי קראש מטורף עלייך.
אני כן מרגישה משהו חזק שאני רוצה לשמור עליו.
שאני לא רוצה לאבד.
שלא ייהרס.
שלא ילך לי לאיבוד.
לא הרגשתי ככה עם אף אחד בעולם.
גם לא עם ידיד שלי.
אתה הראשון שגורם לי להרגיש ככה.
ואם לא הייתי מרגישה בטוחה, לא היינו בסיטואציה הזאת עכשיו.
החזרת אותי הביתה, וגם מתחת לבית, רציתי עוד ממך.
לא רציתי לצאת
מהרכב ולעלות הביתה.
נגעת בי עוד קצת- בטן, צוואר, חזה, איבר מין קצת.
אבל הייתי חייבת ללכת.
רצית כבר לחזור הביתה, ולי היה קשה לשחרר.
אני צריכה ללמוד לשחרר.
להרפות קצת.
לא להיות קשה.
לבסוף נפרדתי ממך , יצאתי מהרכב ועליתי הביתה.
עליתי הביתה שמחה, מרוגשת, מותשת, עייפה, מסוחררת,
כול התחושות ביחד בשילוב התחושות מיום האתמול.
ועכשיו ללכת לישון.
להתכונן ליום העמוס שמחכה לי מחר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היום בערב המסיבה הגדולה בקבוצה! ויהיה פוסט בנוסף אחרי שאני אחזור.
ודרך אגב, הייתי הבוקר אצל הרופא, הוא בדק אותי ואמר שהכתף בסדר ושאני יכולה לחזור לרכב!
ולגבי הרגל שכואבת לי בצד שמאל למעלה, הוא אמר שזה שום דבר. אולי דלקת קטנה, והוא נתן לי מרשם למשחה שאני יכולה לשים.
אז הכול בסדר בקיצור :)