כבר 3 ימים שלא הייתי בווצאפ ולא דיברתי עם רן.
אז אני מניחה שהיום ברחתי לחווה כדי לא לחשוב עליו, כדי לא להתחרפן ולטבוע בתוך מחשבות מייסרות עד כמה שהייתי לא בסדר כשחשפתי בפניו את הרגשות שלי.
והגעתי למסקנה ש...
אנשים מפחדים מהרגשות שלי!
לא מסוגלים להתמודד ולהכיל את הרגשות העוצמתיים והחזקים שלי.
אני בקושי מצליחה.
אנשים מפחדים מהרגשות שלי לטוב ולרע.
כשהם נחשפים לרגשות שלי בקטע רע- הם מתרחקים
כשהם נחשפים לרגשות שלי בקטע טוב (ומבינים כמה חזקים יכולים להיות הרגשות הטובים שלי) הם גם מתרחקים!
כך או כך הרגשות שלי חזקים מדיי בשביל שמישהו יוכל אי פעם להתמודד איתם לטוב ולרע,
וזה למה אני מעדיפה לחסום את הלב שלי ולא להרגיש שום דבר לאף אחד!
גם כשאני מנסה להרעיף רגש טוב על מישהו (ניקח את רן כדוגמה) הוא מיד מבין כמה עוצמה ישד לרגש, חוטף רגליים קרות, עוצר הכול, ומתרחק.
אז מה בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי לא להרחיק ממני אנשים?
להיות רעה עליהם?
טובה אליהם?
לא לחשוף בפניהם רגשות!?
מה לעזאזל אני אמורה לעשות!?
איך אני אמורה להתנהג איתם!?
בכול מקרה היה קצת קשה בחווה,
טיפלתי בצי'קו (רציתי לשטוף אותו אבל הוא פחד מכול הבלאגן שהיה)
היום החליטו לגזום עצים וענפים בחווה וזה עשה המון רעש ובלאגן, וגם היו סייסים חדשים.
ואת קינג כבר שטפו לי,
וטיפלתי גם בג'יימסון.
וראיתי את מרים רוכבת.
ופשוט ניסיתי לא לחשוב על רן יותר מדיי.
ולמען האמת, אחרי מה שקרה ואחרי השיחה הזאת איתו, זה הקל עליי מאוד להיפגש מחר בצהריים עם יונתן (חבר של רן) בים.
כי עד לאותו רגע, הלב שלי (או כך לפחות הרגשתי) היה חצי של רן.
ואין מה לעשות-
אני מתגעגעת לרן!
פשוט מתגעגעת!
זה הדבר היחידי שאני מרגישה עכשיו.
רן נכנס לי חזק ללב וזה הרגש שאני מרגישה כשלא דיברנו במשך 3 ימים.
ואני חושבת שרן עשה איתי את השיחה כי הוא הבין לא נכון, והבין הפוך את הרגשות שלי כלפיו.
אני לא אוהבת אותו כבן זוג או כחבר (אני לא רוצה חבר ואני לא רוצה בן זוג).
גם בסופ''ש דיברנו על זה קצת ואמרתי שאני לא רוצה חבר ואני לא מחפשת בן זוג.
כך שאני לא מבינה איך הוא הבין ההפך ממה שהרגשתי.
נכון שזרקתי לו מלא סימנים וחשפתי את הרגשות שלי בפניו,
אמרתי שאני מרגישה כלפיו משהו חזק אבל זה לא אומר שמחר אנחנו מתחתנים והופכים מחברים בנפש לזוג.
זה רגש של ידידות חזקה מאוד שאני ממש לא רוצה לוותר עליה.
כי כייף להיות איתו.
נהנו מאוד בסופ''ש.
ועכשיו אני פשוט לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן.
אני כן יודעת שאני ממש מתגעגעת אליו ולשיחות שלנו.
ואני חוזרת לרכב היום בערב.
וכמה קלאסי- קיבלתי את הסוס שממנו נפלתי לפני חודש וחצי!
כאילו אני רק חוזרת לרכב וכבר רוצים להקשות עליי ולהחזיר אותי לעניינים!?
מה נסגר!?
חשבתי להתחיל קל עם קינג אבל לא!
למה שנתחיל קל?
נחזיר אותי ישר לעניינים ולהתמודדות עם הפחד עם הסוס שממנו נפלתי.
לא יודעת למה זה לא הפתיע אותי שקיבלתי אותו.
אני לא מופתעת.
איכשהו הייתה לי תחושה שאני ארכב עליו (על מגייבר הסוס שנפל בעצמו והפיל אותי על הדרך).
והוא סוס קשה מהיר אומנם אבל קשה.
מה נסגר!? מה נסגר!?
אני דיי רגועה.
אני לא בלחץ ולא במתח.
ניסיתי היום להרגיע ולאבן עוד קצת את הלב שלי מרגשות שלא יבלבלו אותי.
רגש פשוט מבלבל אותי, מבלבל אחרים, ורגש מפחיד אנשים אחרים!!
אנשים מעדיפים לברוח מהרגשות שלי לטוב ולרע.
וזאת הסיבה למה אני רוצה לאבן את הלב שלי ולסגור אותו- הרגש פה הוא מיותר!
הוא רק מרחיק ממני אנשים (הרגש שלי).
מתי אני כבר אלמד לאטום את הלב ש לי ולא להרגיש שום דבר לאף אחד?
אני רק נפגעת מזה ומשתגעת.
יאלה.
עפתי לנוח קצת לפני השיעור.
מקווה שדברים יתחילו כבר להסתדר לי.
נמאס לי שדברים טובים אצלי מתחילים ונגמרים במהירות שבה הם התחילו.
מתסכל ומעצבן ומבאס!
צ'או אנשים!