היום אימא שלי חוגגת יומולדת 58 ואנחנו כולנו הולכים לחגוג לה במסעדה , שם אני אתן לה את המתנות ואקריא את הברכה שכתבתי לה.
אני מקווה מאוחר יותר לעשות פפוסט נוסף (או לכתוב בפוסט עצמו איך היה).
מזל טוב אימא!!!
עד 120 ושנה!
( הברכה למטה למי שרוצה לקרוא)
עריכה:
חזרנו מהמסעדה והיה מאוד כייף ומרגש!
אימא שלי כמעט עלתה על זה שאבא שלי משקר.
הוא הזמין את חברים שלה (שזאת הייתה הפתעה) ואחד מהם התקשר אליו באמצע הדרך כדי לבדוק איפה אנחנו, ואבא שלי נאלץ לשקר ולהגיד שהתקשרו מהמסעדה כדי לשאול אם אנחנו מגיעים, ואימא שלי ראתה שהוא משקר אבל אני גיביתי אותו ואמרתי שהתקשרו מהמסעדה לבדוק שאנחנו מגיעים.
ועוד לפני זה אמרתי לה ' אימא, למה את הורסת לעצמך?', אולי זה גם חשף קצת אבל לא הרבה.
בכול מקרה כשהגענו למסעדה, אימא שלי הייתה מופתעת מהחברים שלה שישבו שם ומאוד שמחה.
אחת הביאה לה שרשרת אדומה, השנייה הביאה לה שני ספרים,
אני קניתי לה ספר וכתבתי לה ברכה (זאת שהעליתי לבלוג)
ונתתי לה מתנה נוספת מחברה שלא יכלה להגיעה - מנורה עם אבני מלח (וזאת הייתה מתנה יחסית כבדה).
הייתי אמורה להקריא את הברכה אבל לא יכולתי.
הרגשתי לא בנוח.
הרגשתי מובכת.
רציתי שאימא שלי תקרא אותה בשקט אבל כולם רצו שאקריא אותה בקול רם.
בסוף אבא שלי קרא לאימא שלי את הברכה במקומי, ואימא שלי מאוד התרגשה מהברכה וממש אהבה אותה.
אמרתי לה שממש פתחתי את הלב לכמה דקות בזמן שכתבתי אותה וגם שבכיתי לפני, אחרי ותוך כדי כתיבת הברכה.
ושממש השקעתי בברכה ובבחירת המילים.
אני דיי 'גרועה' בכתיבת ברכות,, אבל כשאני רוצה- אני יכולה.
ובחיים לא קרה לי שבכיתי ככה ממש מהלב בזמן כתיבת ברכה או ממחשבות על המילים שאכתוב בברכה.
אולי משהו בקבוצה בכול זאת שינה משהו בלב הקרח שלי (שממזמן כבר לא כזה).
בכול אופן אימא שלי התרגשה מהחברים, מהמתנות, מהברכות, ואכלנו ושתינו והיה ממש כייף.
אני התפוצצתי מכול האוכל (יש מצב שלא אוכל שבוע עכשיו. אולי רק דברים קטנים).
מאוד נהננו ובילינו ושמחנו, ועכשיו כול האירועים של כול השבוע מאחוריי ( סוף סוף הכול נגמר)
ואפשר להתחיל שבוע חדש ברגל ימין אני חושבת.
אני ממש גאה בעצמי על כול השבוע הרגוע והשקט הזה וששום דבר לא הזיז אותי מבחינת הרגש.
רכבת הרגשות שלי השבוע נסעה במסלול נקי וישר ולא התהפכה ולא הדרדרה ולא ירדה ולא עלתה.
הכול היה ישר ונקי (אפילו ביום רביעי כשהיה לי יום לא צפוי אחרי החווה).
וגם בסופ''ש לא היה שום שינוי בלב שלי.
מה שהרגשתי אולי בראש ובגוף, לשם שינוי לא השפיע על הלב שלי.
הלב שלי השבוע ממש נח בתוכי ושום דבר לא ריגש ולא הזיז אותו מהמקום שלו.
אני מניחה שלשם שינוי זה היה שבוע שקט ומבורך.
לא הייתי למעלה או למטה.הכול היה רגוע, שקט, ויציב.
סוף סוף!
אז אני מסכמת את השבוע הזה כהצלחה ואני גאה בעצמי שהשבוע הרגשות שלי היו תלויים רק בי ולא באנשים אחרים.