הלכתי לחווה הבוקר בתחושה דיי כבדה מההתנהגות של רן כלפיי בימים האחרונים ובכיתי קצת והרגשתי מבולבלת, והייתי צריכה לשתף ולדבר ולהתייעץ,
אז סיפרתי הכול לנירה והיא עזרה לי להבין מחדש המון דברים בקשר לרן ובקשר למה שאני מרגישה כלפיו.
ואני לא רוכבת היום. ביטלתי את השיעור. אני מרגישה שהגוף שלי מרוסק ומותש ואני צריכה לנוח.
אז כתבתי את הקטע הבא:
אתה מבולבל
אתה מבלבל אותי,
מבולבל פתאום.
אתה הרי מכיר אותי, יודע מי אני, ומה אני מרגישה.
אז למה פתאום אתה מבולבל בקשר אליי?
מתנהג כאילו אתה לא מכיר אותי?
קובע איתי ומבטל כמו בפעם הראשונה?
אני לא מבולבלת בקשר אלייך,
אבל אתה מתחיל להתבלבל בקשר אליי.
אסור לי לתת לבלבול שלך להשפיע עלי,
אסור לי לתת לזה לפגוע בי כדי שלא אפגע.
אומרים לי לתת לך זמן כדי שתבין.
אומרים לי להתרחק,
שאני צריכה לתת לך להתבלבל, עד שתבין,
ואני צריכה להמשיך הלאה בחיים שלי.
אני לא יכולה למנוע
מהלב שלי מלאהוב אותך.
זה בלתי אפשרי.
אבל אני צריכה להזכיר לראש שלי שאנחנו רק ידידים , וזהו.
ובכול זאת...
אתה לומד, עובד, נפגש עם עוד בחורות שהן לא אני,
ואני מפחדת שתשכח אותי מאחור.
שתפספס אותי.
שתשכח את כול מה שאני בשבילך.
אתה מעריך אותי כבן אדם,
אתה יודע שאני חברה טובה,
שיש לי לב טוב.
שאני גורמת לך להרגיש טוב בקרבתי,
כבר שכחת את כול זה??
שכחת מי אני?
מה אני?
שכחת שתמיד אהיה שם בשבילך?
אתה יודע שאני אוהבת אותך וזה לעולם לא יעלם (גם אם אני
רוצה שזה יעלם, אבל זה שם).
הלב שלי כואב ואוהב אותך בו זמנית,
ואני כול הזמן חייבת
להזכיר לראש שלי שאנחנו רק ידידים.
אתה מבולבל,
ההתנהגות שלך בימים האחרונים מבלבלת אותי.
אבל אני צריכה להתגבר.
להניח לך להתבלבל כדי שבסוף תבין את מי באמת אתה צריך.
מי תמיד תהיה שם בשבילך על כול צרה ובעיה ואפילו סתם כדי
לדבר.
אז תלמד.
תעבוד.
תמשיך לצאת עם כמה בנות שאתה רוצה.
לא אכפת לי.
רק תזכור דבר אחד-
אני תמיד אהיה שם בשבילך.
הן לא!
לטוב ולרע, אני מקווה שבסוף תעשה את הבחירה הנכונה.
אני מחכה וממשיכה הלאה.
לא נכנסת לתוך הבלבול המעצבן שלך.
אתה מבולבל.
לא אני.
אני יודעת מה אני מרגישה.
אתה לא יודע מה אתה מרגיש,
ואני צריכה לתת לך זמן כדי שבסוף תבין את כול זה.
תמשיך להתבלבל כמה שאתה רוצה.
אני לא צריכה להיפגע בגלל זה.
אני מקווה שבסופו של דבר, תצעד על השביל הנכון בדרך אליי.
אני אחכה לך שם.
תמיד.
תזכור את זה.
~~~~~~~
