קשה לי קצת לחזור לכול המחשבות והרגשות שאטמתי בטיול בפריז ובברלין.
זה גורם לי לכאבי ראש מפוצצים.
לחשוב שוב,
שוב להרגיש,
שוב להשתגע,
למרות שאני שומרת על שליטה רגשית ולא יוצאת מדעתי.
ברלין, אני חושבת עשתה לי ממש טוב מבחינת שליטה על הרגשות שלי.
היא ממש ייצבה אותי נפשית ורגשית.
ועכשיו, גם אם קורה משהו, אני בולעת את הצורך ואת הדחף לחולל מהומה איפה שלא צריך (כלומר צריך אבל חבל על האנרגיות שלי).
ובקשר לקבוצה,
קיבלתי הודעה מהמדריך של הקבוצה שהם משנים את השעה של הקבוצה.
כלומר הם מקדימים אותה בחצי שעה.
במקום שהיא תתחיל ב18:00 כמו תמיד,
היא תתחיל ב17:30 ותסתיים כנראה ב18:30.
הם רוצים לפתוח קבוצה נוספת בשעה 19:00
והשעה של הקבוצה תמיד הייתה ב18:00 והסתיימה ב19:30
אז כנראה שעכשיו זה יהיה במקום שעה וחצי , זה יהיה שעה וקצת אני לא יודעת.
קצת מבאס שמשנים את השעה.
עד שהתרגלתי לשעה 18:00
עכשיו אני צריכה להתרגל לשעה 17:30
למה שום דבר אף פעם לא יכול להישאר כמו שהוא?
למה דברים תמיד צריכים להשתנות!?
זה כול כך מעצבן!!!
בכול מקרה אני לא רוכבת היום- המדריך שלי טס לחו''ל.
מצחיק איך כאשר אני חוזרת מחו''ל, כולם טסים אחרי לחו''ל.
נו, שיהיה.
בכול אופן, אנצל את השבוע הזה שנשאר לנוח עד יום ראשון .
הולך להיות לי שבוע יחסית עמוס ואני צריכה הרבה כוחות כדי לחזור בחזרה לשגרה שלי.
לא יודעת איך אני יעשה את זה .
כנראה לאט לאט עד כמה שאפשר.
צעד אחרי צעד.
כמו תמיד.
קשה לחזור.
באמת קשה.
מקווה שהזמן יעשה את שלו בעניין הזה.
עריכה:
אם יש משהו שיכול לשגע אותי, להוציא אותי מדעתי, ולהטריד אותי במשך חצי יום, זה החלומות שלי.
שוב חלמתי שאני מאבדת את התיק שלי שבו יש את כול הדברים שלי- מחברת כתיבה, עט כתיבה, איפור, טלפון נייד,, מפתחות,
פשוט חלמתי שוב שאני משאירה אותו באיזה מקום ומאבדת אותו, ואז אני מתחילה להיכנס להיסטריה , ומתחילה לחפש אותו בכול מקום אפשרי מהשירותים ועד מקומות אחרים אפשריים.
אבל בחלום הזה , אני חושבת, חיפשתי אותו בעיקר בשירותים ואני זוכרת שלבשתי חצאית ארוכה בצבע תכלת ומחת מכנסיים שחורות ומעל חולצה ארוכה חמה כחולה.
ופשוט נכנסתי לאטרף של חיפושים והשתגעתי כשהתיק שלי שוב הלך לאיבוד.
ובהתחלה חשבתי שהתת מודע שלי עושה התמרה לרן.
כלומר שאם אני מאבדת את התיק שלי זה אומר שאני מאבדת את רן.
אבל אז נזכרתי שדיברתי עם יונתן (מהקבוצה שלנו) על החלום הזה והוא אמר לי שזה לא קשור לרן.
שאולי איבוד התיק שלי מצייג את הפחד שלי מאיבוד של עצמי ושאני מפחדת לאבד את הכתיבה שלי באיזשהו מקום.
ואני חושבת שיש קשר.
מאז שחזרתי לישראל, אני קצת מאבדת את עצמי מבחינה רגשית , ואני לא יודעת מה קורה אותי וזה מפחיד אותי,
ובקשר לכתיבה שלי...
אני כן חזרתי לכתוב בבלוג, אבל לא חזרתי עדיין לכתוב סיפורים וקטעים (אולי ממש קצת)
אבל בחלום בתוך התיק שלי הייתה מחברת הכתיבה עם עט הכתיבה, ואני תמיד מפחדת לאבד את הכתיבה שלי כי הכתיבה שלי היא, אני בסך הכול.
ובלי הכתיבה שלי, אני כלום.
שום דבר.
סתם נשמה בלי גוף.
בלי מטרה.
ואני באמת לא יודעת למה החלום הזה חזר אליי שוב.
מה הפעם ,החלום על איבוד התיק שלי- מנסה לומר לי?
ש... מה?
שאני מפחדת לאבד את עצמי רגשית השבוע?
שאני מפחדת לאבד את הכתיבה שלי אם לא אחזור לכתוב????
חלומות כאלה יכולים לשגע אותי ולהוציא אותי מדעתי!!!!