הסופ''ש מתקרב, ואני מתחילה לחזור לעצמי.
אני יודעת את זה כי אתמול חלמתי את החלום על התיק שהלך לי לאיבוד (ובחו''ל החלומות שלי היו יציבים).
ודבר שני שהיום יצאתי מהבית לקניות עם אימא שלי בקניון איילון וחזרתי עם בגדים חדשים-
קניתי חולצה שחורה מהממת עם ריצרץ' באמצע ,
וקניתי טוניקה (שהיא גם שמלה) שחורה לבנה שהיא פתוחה בצדדים ומתחת (כדי שתהיה שמלה בלי טייץ') קניתי גופיה שחורה צמודה שמעליה אני לובשת את הטוניקה.
וקניתי גם סוג של כותנת לילה שחורה שאוכל ללבוש בלילה, ובסך הכול אני מרוצה מהקנייה שלי.
וגם פגשתי חברה מהסדנת כתיבה שלי וממש שמחתי לראות אותה והיתחבקנו והחלפנו כמה מילים, והיה ממש כייף לפגוש אותה שם.
ועכשיו לעניינים יחסים קצת- מזמן לא התעסקתי בי וברן (התעסקתי בו לפני שטסתי).
אבל הפעם ( ומזל שהלב שלי אטום לרגשות, אחרת הייתי משתגעת ממה שדיברנו וממה שהוא עושה היום עם מישהי אחרת).
אני יחסית רגועה ומשתגעת בשקט.
ממשיכה הלאה ולא חושבת ולא מוטרדת כי הלב שלי אטום לזה, אבל זה כן קצת מציק לי.
אז הלך ככה:
חזרתי הביתה ורן התקשר אליי.
סיפרתי לו שהייתי בקניון וקניתי בגדים חדשים,
ואז איכשהו הגענו שוב לשיחה הקשה והכואבת הזאת על מה שקורה בינינו,
ואני זוכרת שאנחנו ידידים , ושמותר לו לצאת עם בחורות אחרות חוץ ממני
והלב שלי תמיד מתכווץ כשאני חושבת על זה שלרן קל יותר לצאת עם בחורות אחרות , מאשר שלי קשה יותר לצאת עם גברים אחרים שהם לא רן.
כלומר לי קשה יותר לקבוע דייטים עם גברים בגלל כול הקטע של הרגשות וההכנה הנפשית שאני צריכה לעשות לפני,
ולרן זה יותר קל לקבוע פגישות עם בחורות ופשוט לצאת. כי זה טבעי לו.
לי זה ממש לא טבעי ואפילו קשה יותר מאשר לו.
בכול מקרה הוא נתן לי את התרשים של המעגל הבא-
אני רוצה את רן- רן לא רוצה אותי- חברים שלו רוצים אותי- ואני לא רוצה אותם.
מעגל מסובך, אתם לא חושבים?( מעגל פרודקסי משהו).
מעגל עצוב.
יוצא שאני רוצה את רן, וחברים שלו רוצים אותי אבל אני לא רוצה אותם, ורן לא רוצה אותי.
כי אנחנו ידידים, והוא לא מרגיש כלפיי את מה שאני מרגישה כלפיו.
כלומר אני אוהבת להיות עם חברים שלו, ואני נהנית איתם, אבל אני לא יכולה לשקר ללב שלי.
הלב שלי אוהב את רן, נו, מה אני יעשה?
אני יאהב בכוח אנשים שאני לא רוצה?
אני יודעת שדניאל ויונתן מאוד רוצים אותי, אבל אני לא רוצה אותם (לפי המעגל).
ואז רן שאל מה הוא עשה שגרם לי להתאהב בו...
אני לא מאוהבת בו, אני כן אולי אוהבת אותו,
ואז אמרתי לו שהוא לא עשה שום דבר.
גבר לא צריך לעשות הרבה כדי להרשים אותי ולמשוך את תשומת ליבי.
אפילו גוף שרירי ותחת מוצק של גברים לא מושך אותי בכלל.
מה שכן מושך אותי בגברים זה אופי, אישיות ולב.
בעיקר אופי ולב.
אז אמרתי לרן שמה שמשך אותי בו זה האופי והלב שלו.
וגם כי הוא לא מתאמץ להיות מישהו שהוא לא.
הוא פשוט הוא.
בלי להתאמץ יותר מדיי,
וזה מה שגרם לי להימשך ולאהוב אותו.
ומה שכן יגרום לי לרדת ממנו לגמרי ולהפסיק להרגיש כלפיו דברים זה אם תהיה לו מישהי אחרת.
חברה אחרת.
ואז אני אבין שזהו- יש לו חברה ואני והוא נישאר רק ידידים.
אז היום הוא נפגש עם מישהי אחרת. בחורה אחרת.
ואם הלב שלי היה פתוח עכשיו...
הייתי משתגעת וחושבת למה הוא בחר דווקא בה ליציאה ולא בי?
אבל אני כן עמוק ,בתוך הלב החסום רגשית שלי, חושבת- מה אני עושה לא בסדר שאני לא מצליחה להגיע ללב של אלה שאני אוהבת???
כול הגברים שניסיתי להיות איתם , כולם בלי יוצא מין הכלל אמרו לי שאני חמודה, ומתוקה, ויפה, וכייף לדבר ולהיות איתי,
אבל
וזה אבל גדול-
אף אחד מהם לא הצליח לאהוב אותי בחזרה ולהרגיש כלפי דברים.
אני הרגשתי כלפי כולם דברים והצלחתי לאהוב חלק,
אבל לא קיבלתי שום רגש טהור וטוב בחזרה מהם.
ובסוף זה פשוט לא הלך והסתיים עוד לפני שמשהו התחיל.
והבעיה עכשיו שחברים של רן רוצים אותי, והבעיה היא שאני לא יכולה להיות עם שניהם.
אם אהיה עם יונתן לא אהיה עם דניאל,
ואם אהיה עם דניאל, לא אהיה עם יונתן.
והבעיה העוד יותר גדולה היא-
שכאשר הייתי עם דניאל ויונתן , רן היה כול הזמן בראש ובלב שלי. רק עליו חשבתי כשהייתי איתם.
מה אני יעשה?
הלב שלי אוהב את רן לא את חברים שלו.
ואז רן אמר לי לא לחכות לו.
אני לא מחכה לו. אני ממשיכה הלאה בחיים שלי,
אולי אני לא מחכה, אבל אני כן אולי מקווה שמשהו יקרה.
ועל התקווה הזאת אני מתקשה לוותר.
מתקשה לשחרר.
רק אם תהיה לו מישהי אחרת שהוא יאהב באמת, אז לא תהיה לי ברירה אלה לשחרר את הלב ואת כול מה שאני מרגישה כלפיו.
עד אז אני כנראה אמשיך להרגיש כלפיו דברים.
וזה כואב. לא אגיד שלא.
כול השבוע מאז שחזרתי לא ראיתי אותו, וגם לפני שטסתי בקושי ראיתי אותו,
והיום הוא יוצא וניפגש עם בחורה אחרת.
הלב שלי חסום רגשית אז זה לא מחרפן אותי ברמות על.
ואני לא כועסת ולא מתרגשת ולא מתעצבנת.
אבל זה כן מתסכל ומאכזב אותי קצת.
למרות שאנחנו ידידים , ואני לא יכולה להגיד לו מה לעשות ועם מי לצאת.
שיעשה מה שהוא רוצה, ויצא עם מי שהוא רוצה.
מתסכל אותי שאני תמיד מתאהבת באנשים שלא רוצים אותי.
שלא מסוגלים להרגיש כלפיי דברים.
זה מעצבן!!
מתי אני כבר אלמד- לא לפתוח את הלב ולהרגיש דברים כלפי גברים!!!
זה תמיד נגמר בסוף הדרך!!!
ותמיד נגמר באכזבה ובתסכול.
אני צריכה להפסיק לפתוח את הלב שלי לגברים!
ועדיין...
אני חוזרת לשאלה שלי-
מה אני עושה לא בסדר , שאני לא מצליחה להגיע ללב של אלה שאני אוהבת???
תגידו לי!!!
ואת כול הפוסט הרגשי והטעון הזה, אני כותבת בלב חסום.
הוא פועם קצת אבל לא משתולל.
למרות שכאן נראה שהרגשות מתפרצים בכעס וזעם ועצבים,
אבל בלב שלי הכול יחסית רגוע ושקט.
אני יחסית רגועה ושקטה ואפילו בלב חסום, אני מצליחה להוציא רגשות בכתיבה.
אז כן.
מתסכל אותי שאני לא מצליחה לגרום לרן להרגיש משהו כלפיי, למרות שאני ממש מנסה ולא מוכנה לוותר.
ומתסכל שהיום, במקום להיות איתי קצת, הוא בחר להיפגש עם בחורה אחרת.
סביר להניח שאם הלב שלי היה פתוח, הייתי חונקת את הבחורה הזאת. לא משנה מי היא.
הוא לא ראה אותי כול השבוע מאז שחזרתי (רק דיברנו בטלפון ובהודעות) והוא עוד מעז להיפגש עם מישהי אחרת היום.
אבל אין לי זכות לכעוס עליו שהוא עושה את זה-אנחנו ידידים, וכדידים, מותר לו לצאת עם בחורות אחרות.
זה הכלל בידידים.
ועמוק בפנים זה מתסכל אותי.
מאכזב אותי.
מתי אני אלמד לא להימשך לגברים שלא רוצים אותי???
ואני יודעת שחברים שלו רוצים אותי, אבל הלב שלי רוצה את רן.
אני לא יכולה לשנות את זה.
אני לא יכולה לשקר ללב שלי ולהגיד שאני אוהבת את דניאל ויונתן כי אני לא. אני לא אוהבת אותם כמו שאני אוהבת את רן.
אני אפילו לא אוהבת את עידן ויונתן מהקבוצה שלנו כמו שאני אוהבת את רן.
ואני בכלל לא בטוחה שאני אוהבת את רן.
אני כן אוהבת את מה שהוא עושה איתי, ואת מה שהוא גורם לי להרגיש.
קשה לי לאהוב אנשים,
אז אני אוהבת את מה שהם עושים ואת מה שהם גורמים לי להרגיש.
ורן באמת לא עשה הרבה כדי למשוך אותי ולגרום לי לאהוב אותו.
הוא פשוט היה הוא.
והיה לו אופי טוב ולב טוב , וזה הכול.
זה כול מה שצריך כדי למשוך אותי- אופי ולב טוב.
זה הכול.
בקיצור הוא נפגש היום עם מישהי אחרת, ולי נישאר להירגע, לשכב בשקט, ולבלוע את הקנאה שקיימת בי שהוא נמצא עם מישהי אחרת ולא איתי.
ואני כבר כול כך עייפה שאין לי כוח לתת למצב הזה להשפיע עליי נפשית ורגשית.
אני אצפה קצת בטלוויזיה, אקרא קצת, אשמע מוזיקה, ואולי אלך לישון קצת.
זהו.
ומה שכול הפוסט הזה אומר זה שאני פשוט לא שווה כלום בעיני אף אחד! זה מה שזה אומר!
שאומנם אני טובה וחמודה אבל אני לא שווה כלום בעיני הלב של אף אחד שאני רוצה.
לא מספיק.
לא מספיק טובה.
ואף פעם לא אהיה.
אף פעם לא אהיה מספיק טובה בשביל אף אחד.
אני פשוט האטום את הלב שלי לרגשות ופה ייגמר הסיפור!
אני לא אתן לאף אחד להיכנס ללב שלי,
אני לא ארגיש כלום כלפיי אף אחד,
ופה הכול ייגמר!
כול הסיפור הרגשי ייגמר וזהו!!!
פה אסיים את הפוסט הטעון הרגשית הזה.