לא שווה
הלב שלי אולי חסום בפני עצמי,
אבל אין כואב יותר מהידיעה שאני לא שווה.
לא שווה כלום בעיני אף אחד,
ולעולם לא אהיה.
אני פותחת הלב, מנסה להרגיש, לאהוב,
וחוטפת אגרוף חזק בבטן.
דלת של אכזבה נטרקת לי היישר בפרצוף, ואני עפה אחורה
ומתרסקת.
נשברת לחתיכות,
ולאף אחד לא אכפת.
כולם מתעלמים.
כרגיל.
אני לא שווה.
לא שווה בעיניי אף אחד,
ולעולם לא אהיה.
בחיים.
אסור לי לאהוב.
אסור לי להרגיש.
הלב שלי אטום
רגשית,
ובכול זאת, אני יושבת על המיטה מול החלון וחושבת-
למה זה מגיע לי?
מה בסך הכול ניסיתי לעשות- לפתוח את הלב ולהרגיש?
לנסות לאהוב?
למה אני תמיד אוהבת את האנשים שלא מצליחים לאהוב אותי
בחזרה!?
מה לעזאזל לא בסדר איתי!?
מה דפוק בי שאני בוחרת דווקא את אלה שלא מסוגלים לאהוב אותי
בחזרה!?
נמאס לי לפתוח את הלב ולהרגיש!
נמאס לי להתאכזב!
נמאס לי לחטוף אגרופים חזקים בבטן ולבכות בגלל זה.
זה לא מגיע לי!!!!
מגיע לי הרבה יותר מזה!
אבל אף אחד לא מוכן לתת לי את מה שאני רוצה-
קצת יחס ואהבה.
זה כול כך קשה לבקש?
לתת?
כלומר, באמת?
אהבה היא פשע!
רגש הוא הרסני.
אני לא טובה מספיק לאנשים.
לא טובה מספיק בשבילו...
לא מספיק חשובה לו...
לא מספיק שווה בעיניו.
ואין יותר כואב מזה.
זה כואב! והוא לא יודע את זה!!!!
בערב החג הוא נמצא עם מישהי אחרת,
ואני צריכה לסבול בגלל הרגשות שיש לי אליו.
בגלל שהוא לא איתי עכשיו.
הוא איתה.
שבועיים הוא לא ראה אותי,
והוא בחר להיפגש עם מישהי אחרת.
אין לו מושג כמה זה כואב!
כמה זה חותך לי עמוק את הלב וגורם לו לדמם
ולבכות, ולהתייסר.
אין לו מושג!!!
לא אכפת לו!
ולמרות כול זה-
אני אמשיך לאהוב אותו, לא משנה מה.
כמו סתומה, אמשיך לאהוב אותו, כי הלב שלי לא יכול אחרת.
לא משנה כמה ארצה לשנוא אותו...
תמיד תהיה לו פינה קטנה עמוק בתוך הלב שלי.
טיפשה. פשוט טיפשה.
אני יודעת.
אני לא אלמד בחיים.
אני אלמד כשהוא יחליף אותי באחת אחרת.
ועד אז, אהפוך את עצמי לגוש של קרח נטול רגשות.
ואז נראה מה יהיה.
אני לא שווה.
לא שווה בעיני אף אחד,
ובחיים לא אהיה.
לעולם לא.
בחיים לא אהיה שווה בעיני אף אחד.
גם לא
בעיניו...
לא אהיה שווה לעולם.
~~~~~~~~~~~~~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
