היום לשם שינוי , היה יום רגוע ושום דבר לא צפוי לא קרה.
אלה אם כן דריסות לשם הריגה נחשב בעיניכם כמשהו לא צפוי...
אז כן.
באטובוס שבו אני נוסעת (כמעט על בסיס יומי) יש כול הזמן נסיונות לתאונות.
הנהג מתעקש להיכנס בכלי הרכב שנוסעים לידו וזה יוצר כמעט קרבה לתאונה.
וכשירדתי מהאוטבוס, באמצע השביל כמעט התנגש בי רוכב אופנוע שבא מאחורי רכב שחנה על המדרכה,
ומכונית שעשתה רוורס כמעט דרסה אותי מאחור, וכמה בחורים שעמדו צעקו שם '' כן! דרוס אותה! תדרוס אותה!''
ואני ניצלתי והמשכתי ללכת וחשבתי לעצמי ' אף אחד לא ידרוס אותי! זה לא יקרה!'.
' אי אפשר לדרוס אותי!'
וזה כאילו שיש כוח בעולם שרוצה בכוח להיפטר ממני ( משטרה רודפת אחריי, כלי רכב מנסים לדרוס אותי) אבל זה לא ילך!
אי אפשר להיפטר ממני, ואי אפשר לדרוס אותי!
זה לא יקרה!
בכול מקרה נפגשתי עם כמה חבר'ה מהקבוצה ( היינו בסוף רק ארבעה),
ולשם שינוי אלה היו החבר'ה שלי ולא החבר'ה של הידיד שלי.
אז היום עשיתי היפוך תפקידים,
אני שיחקתי בתור הידיד שלי,
והחבר'ה שלי שיחקו בתור החבר'ה שלו.
אז אחד מהם היה אני, והשניים האחרים היו החבר'ים של הידיד שלי.
זה לא היה כול כך שונה מהיציאות עם החבר'ה של הידיד שלי.
אתם יודעים,
יושבים באיזה מקום כולנו, מזמינים משהו לאכול ולשתות ומדברים קצת (ואז נוסעים לבית של אחד מהם)
אז ישבנו בצפוני בטיילת על החוף בתל אביב ,
אכלנו קצת, שתינו, ודיברנו,
וסיפרתי להם שנרשמתי לסמינר בתל אביב שנקרא ' מאחורי המסכה' וזה יהיה ביום שלישי הקרוב מ9 בבוקר עד 5 אחרי הצהריים.
וזה בעצם כמו סדנה כזאת שאנשים שעטו על עצמם מסכות במשך הרבה שנים והתחבאו מעצמם ומכול מה שהם מרגישים,
באים בעצם להוריד את המסכות ולגלות את עצמם מחדש.
אז אני הורדתי מעל עצמי חלק מהמסכות שלי ,
אבל עדיין יש דברים שאני מתחבאה מאחוריהם ולא לגמרי מבינה אותם.
ותמיד יש לי מה ללמוד על עצמי , בתוכי, ביני לבין ביני וגם מאחרים.
אז אני הולכת לזה.
ודיברנו קצת על עבודה,
וסיפרתי להם שהאחראית הציעה לי לבוא לעבוד בחווה,
אבל אני אוכל לבוא לעבוד שם רק ביום שלישי וחמישי בבוקר (כי רביעי אני במילא שם)
כמובן שזאת תהיה עבודה עם כסף.
השאלה אם היא תסכים וזה יתאים לה.
כי היא סומכת עליי, ואני מסתדרת שם עם אנשים, ואני מכירה את המקום, ואני מכירה את העבודה ואני כבר יודעת מה לעשות (עבדתי שם בשירות הלאומי שלי)
אז הם אמרו לי שאני צריכה לשאל אותה, ולברר מה מתאים לה.
יש מצב שאני יעלה את הנושא הזה בקבוצה ביום ראשון.
ובכול מקרה היה ממש כייף לשבת איתם בבית הקפה על הים ולהירגע קצת (למרות שהיה קצת חם)
ואז אחד מהם היה צריך ללכת לעבודה, אז נישארתי רק עם שני הבחורים,
ויצאנו החוצה לשבת קצת על החוף.
גם שם היה מאוד נחמד ומרגיע,
דיברנו גם על ללכת לסרט אבל זה לא התאים ( אני כבר הייתי גמורה מעייפות בגלל העבודה אתמול בחווה, זה התיש אותי והרגליים כאבו לי)
אז נלך בפעם אחרת.
בגדול היה לי כייף מאוד!
נהניתי איתם בתור החבר'ה שלי מהקבוצה.
צחקנו קצת ודיברנו.
רק היה עצוב לי קצת , עמוק בתוך הלב , שהייתי צריכה להחליף את החבר'ה של הידיד שלי בחבר'ה שלי מהקבוצה.
כי הרבה זמן פשוט לא נפגשנו,
והרגשתי ממש שאני מחליפה את החבר'ה של הידיד שלי, בחבר'ה שלי מהקבוצה,
וזה היה סבבה.
היה לי איתם כייף מאוד.
אבל קצת התגעגעתי לידיד שלי (למרות שהיום ממש לא חשבתי עליו הרבה)
אבל בסדר.
היה כייף מאוד לצאת עם החבר'ה מהקבוצה לצפוני בטיילת בתל אביב, וקצת לשבת ולהירגע ולשכוח מהכול.
אולי נעשה את זה שוב מתישהו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
