אני מרגישה שנדפק לי הראש והמוח מהנפילה ביום שלישי.
חטפתי מכה ממש חזקה ואני לא מצליחה להתרכז בשום דבר.
אני אפילו לא יודעת מה אני כותבת.
הידיים כותבות אבל הראש מנותק מהרגש. מהמחשבה.
כואב לי הראש והכול מפוזר, מעופף, מרחף, לא מחובר למציאות.
חזרתי עכשיו מסדנת כתיבה ולא הצלחתי לכתוב את הסיפור הארוך.
כתבתי רק את ההתחלה ואז תקף אותי כאב בטן נוראי, חזרתי ואיבדתי ריכוז עם עצמי ועם מה שהיתי צריכה לכתוב.
אז העדפתי להניח לכתיבה ולהקשיב לאחרים מקריאים.
ואמרתי לעצמי שאם זה קרה, אז אולי לא הייתי צריכה להמשיך לכתוב את הסיפור הארוך.
ועכשיו הכול מסתחרר לי, ואני לא מרוכזת ואני לא יודעת מה קורה איתי.
הדבר הטוב הוא שאם אני זוכרת מי אני ואיפה אני גרה ושיש לי בלוג, אז המצב שלי טוב.
ובכול זאת...
אני מרגישה לא מרוכזת, הראש כאב, מסוחרר, לא מחובר,
הראש לא יציב!
אני בסערה פנימית עם עצמי.
שום דבר לא מחובר והכול כואב.
אני לא מפחדת. לא פחדתי לכתוב.
יכולתי להמשיך לכתוב אבל המכה בראש הפריעה לריכוז שלי להמשיך ואולי זה גם כאב הבטן שתקף אותי.
הפוסט הזה לא ברור בכלל!!!
אני לא יודעת מה אני כותבת ואני לא אוהבת את זה!
אני לא אוהבת לכתוב ככה פוסט שאני לא יודעת מה אני כותבת.
מה לעזאזל קורה לי!?
מעולם הראש שלי לא היה באי יציבות.
משהו כאן לא בסדר.
לא בסדר!
הכול מסתחרר, מתפזר, עף לכאן ולשם...
מרגישה שהמוח נוזל ואי נופלת לתוך תהום עמוקה שאין לה סוף
זה הכי קרוב לשכחה.
שחצי מוח זוכר ויודע מה קורה איתו, והחצי השני אין לו שום מושג מה קורה איתו ברגע נתון.
אני ממש מקווה שהמוח שלי יחזור למקום שלו ויתפקס על עצמו.
אני ממש לא אוהבת את המצב הזה עכשיו שהמוח שלי ככה מבולגן ולא מרוכז ומפוזר בגלל המכה שחטפתי בראש.
אני בקושי מצליחה להגיב לאנשים החדשים שהגיבו לי כאן אתמול.
חשבתי ש3 ימים יעשו את העבודה
אבל כנראה שאני צריכה עוד מנוחה.
אני מקווה שבערב זה יסתדר ואוכל להגיב בצורה נורמאלית וגם אדע מה אני כותבת.
איזה מצב דפוק זה!!!!!
שונאת את המצב הזה!!!!
שונאת!!!!!!!!!!!!!!!!
חסמתי את התגובות.
מי שיש לו משהו לומר, שיגיב בפוסט למטה.