אני חופשייה להחליט ולבחור איך החיים שלי יראו מעתה והלאה.
אז היום, אחרי שנרגעתי קצת, חזרתי לדבר עם הבחור שאיתו הייתי אמורה להיפגש בשבת לדייט בקטיף.
והוא הציע לי הערב להיפגש שוב אבל בדיוק יצאתי עם ההורים שלי לאכול וממש התבאסתי שהרסתי לעצמי.
כלומר , לא ידעתי בכלל שהוא רצה לצאת ולהיפגש איתי.
רק אחרי ששלחתי לו שתי כתבות מהווי נט על הכנת גלידה טבעונית לבד בבית ושוקולדים טבעוניים, הוא שאל אם בא לי לצאת עוד חצי שעה בערך והיה זה היה ב 20:30 בערב.
וזה הפתיע אותי. תפס אותי לא מוכנה. לא ציפיתי לזה. אז הלב שלי התעורר ודהר בתוכי.
אז גם הפעם לא הצלחנו להיפגש וקבענו ליום אחר השבוע להיפגש. או רביעי או חמישי. מתי שיהיה לו נוח.( והפעם החלטנו פשוט לזרום עם מה שיבוא לנו באותו הרגע. כך שאני לא יודעת לאן נלך. פשוט נזרום ונראה לאן נגיע. זה יהיה ממש לא מתוכנן).
ויצרתי קשר עם עוד בחור מהאתר של הטבעונים שהיום טס לאיטליה וחוזר שבוע הבא , אז הוא נתן לי את המספר שלו וכאשר הוא יחזור נדבר ואולי ניפגש.
אני חושבת שאני צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהפסיק לפחד ולהיות ברורה עם כול גבר שאני מכירה.
לא למשוך את השיחות ולצאת כמה שיותר החוצה ולהפסיק לפחד מהחיים ובעיקר מעצמי.
להציע לכול גבר שאני מכירה (אם הוא נראה לי נחמד) להיפגש ואם הוא רוצה, אז נקבע וניפגש.
פשוט להיות ברורה ולהכות בברזל בעודו חם. כמו שהמורה שלי אמרה.
אם יש התלהבות בהתחלה , אז אני צריכה ישר לקבוע עןם הבחור ולא לחכות.
להכות בברזל כול עוד הוא חם ולא לתת לו להתקרר ולהתרחק.
וזה מה שהייתי צריכה לעשות עם אותו בחור שהייתי אמורה להיפגש איתו בשבת ולא למשוך את השיחות.
אני כן רוצה לשבור את החומות והמחסומים ולעוף על החיים שלי.
לא לעצור את עצמי ולהיכנס לפאניקה ולחרדות.
אני גם מתחילה לעבוד ביום רביעי בקייטנות בחווה שבה אני רוכבת.
ואני גם צריכה להתחיל להתנדב בצער בעלי חיים.
אני ממש רוצה להיות מסוגלת לעשות את כול הדברים האלה כמה שיותר.
הוא לא
שווה את הדמעות שלך. כול הגברים שהכרת ודיברת איתם, לא שווים את הדמעות שלך.
אתה
רואה שאני בוכה? שאני עומדת לבכות? אין לי שום כוונה כזאת.
את
אולי לא בוכה אבל את נותנת לבחור הזה יותר מדיי להשפיע עלייך. את שמה לב?
זה רק
כי אין לי יותר כוח לנסות שוב, להתייאש
ולהתאכזב. נמאס לי מתירוצים.
זה
מתחיל אותו הדבר עם כולם.
מתחילים
לדבר, כייף להם לדבר איתי והשיחות זורמות ואז הם מציעים להיפגש ואני מגייסת את כול
הכוחות הנפשיים והרגשיים שלי בשביל אותם דייטים וכשמגיע יום הפגישה, הם מוצאים לי
תירוצים למה לא להגיע ולהיפגש איתי.
ונשבר
לי! אין לי יותר כוחות נפשיים ופיזיים לזה.
כולם
פשוט אותו הדבר.
אני מבין את המצב שלך אבל מה בדיוק את מרגישה?
אני לא
כועסת. אין בי אפילו זעם ותסכול.
אני כן
עצובה, מאוכזבת בעיקר ומרגישה ריקנות קרה וכואבת עמוק בתוך הלב שלי.
לא
מבינה למה אני מעוללת את זה לעצמי בכול
פעם מחדש.
אף פעם
לא לומדת.
תמיד
אותו הדבר עם כולם.
אולי
תנסי לשחרר קצת? הם באמת לא שווים את זה. בעיקר לא הבחור האחרון.
אל
תתפרקי עכשיו. את הרבה יותר חזקה מזה.
הוא
ממש לא שווה את הזמן שאת מבזבזת עליו במחשבות וברגשות שלך.
תראי
מה קורה לך.
את לא
עצמך. זה בטוח.
קשה
לשחרר, אתה יודע.
הריקנות
הזאת אוכלת אותי מבפנים וגורמת לי לרצות
לא להיפתח שוב ולתת צ'אנסים לגברים חדשים להיכנס לי לחיים ולבלבל אותי.
כמה
עוד אני יכולה לסבול ולספוג?
רגשית
וגופנית? אין לדבר הזה סוף!!
תיקחי
אוויר. קודם כול.
תנשמי.
את זוכרת לנשום כן? תנשמי.
רק
תנשמי ותשחררי את המחשבות והרגשות שלך מכאב ריקני ואפור.
הם
באמת לא שווים את מה שאת מרגישה כלפי כול
אחד ואחד מהם.
יגיעו
טובים יותר בהמשך ואת צריכה להיות חזקה! לא לתת להם להשפיע עלייך.
תלמדי
לעשות את ההפרדה בין מי שטוב לך ובין מי שלא.
אני
נושמת. או לפחות מנסה לנשום.
אבל
איך אני אדע לעשות ההפרדה? איך אני אדע מי טוב לי?
אני
אפילו כבר לא יודעת איזה סוג של גבר אני
רוצה- פראי ומיני או רגשי ותמים.
כי אני
יודעת שיש בי את שני הצדדים.
והם לא
נותנים לי הזדמנות להיפגש ולבדוק מה אני
מרגישה. הם פשוט לא מגיעים! הם כאלה פחדנים!
תנשמי.
אני מזכיר לך לנשום. את רק צריכה לנשום ולהרגיע את העצבים המתוחים שלך.
תקררי
את הגוף שלך. תצנני אותו. הכול בסדר.
את לא
חושבת בהיגיון עכשיו.
ואני
רואה שאת בשיחה עם מישהו חדש...
חדש...
הוא טס מחר לאיטליה וחוזר שבוע הבא.
ואתה
רואה שממש קשה לי לדבר איתו למרות שהוא נשמע נחמד.
אבל
אני לא יודעת אם אני מוכנה שוב לקחת את הסיכון הזה ולהיפגע ולהתאכזב שוב.
באמת
שאין לי כוחות לסחרור הרגשות הזה שוב.
כמה
פעמיים אני עוד אנסה ואפול שוב?
אז
בסדר. הבחור נוסע. תבקשי ממנו מספר ויש לך שבוע להתאפס על עצמך וליצור איתו קשר.
אולי
תפגשו כשהוא יחזור.
אולי
הוא דווקא בחור רגיש נוסף. את לא יודעת.
קודם
תירגעי ותנשמי עמוק . תתאפסי על עצמך ותביני שהבחור ההוא, הוא כלום.
סך
הכול ילד. כמוך.
תמשיכי
לנסות. אל תפחדי ליפול ולהתאכזב. את כבר מכירה את המצבים האלה ויודעת מה לעשות אם
זה לא מתאים.
אני
יודעת וזאת בדיוק הבעיה. שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני לא
רוצה להשלות את הבחור.
או
ליפול עליו עם הבעיות והצרות שלי.
נראה
שאני פשוט לא מתאימה לכולם ולאף אחד.
כולם
מפחדים ממני...
תרשי
לי לצחוק שוב.
את לא
מפלצת שכולם צריכים לברוח ממנה.
הם
עושים את השיקולים שלהם ואת צריכה לקבל את
זה ולהמשיך הלאה. לא להתעכב ולהתרגש מכול
שטות שהם אומרים ועושים.
לא
הלך? תמשיכי הלאה לבחור הבא.
יש לך
הרבה הצעות באתר אני רואה.
שימי
פס על כולם , ותלכי קדימה.
תשאירי
את כולם מאחור ותתני לבחורים חדשים וטובים
יותר להיכנס.
תראי
ותבחני מה מתאים לך. יש?
לא
יודעת. מה יצא לי מכול זה?
מה כבר
יש לך להפסיד?
את הלב
שלי, שכבר שבור ממילא. אין יותר מה לשבור בו. אין מה לרסק.
הוא
שבור ומרוסק עוד ממקודם.
מה
אכפת לך לנסות? לא תפסידי כלום.
כבר
חווית הכול. אין משהו שאת לא מכירה.
אז עוד
בחור ייכנס לך לחיים. אולי הפעם זה יצליח. את לא יודעת.
תנסי.
אני
מדברת איתו עכשיו אבל אני צריכה זמן
להתגבר על הבחור הזה כדי להתאפס על עצמי מחדש.
בסדר
גמור. קחי את הזמן. תבקשי מספר. הבחור טס לשבוע, תירגעי, תנוחי קצת, ותחשבי אם
את רוצה להמשיך איתו הלאה אחרי שיחזור.
איך זה
נשמע לך?
אם זה
לא הייתה אתה, הייתי פוסלת על הסף את הרעיון ההזוי שלך אבל אני חושבת שאקח ממנו
מספר ובאמת אנוח קצת ואירגע לפני הקייטנות, ואחליט אם להוסיף אותו או לא.
יופי.
אני שמח לשמוע. אז טוב שאני כאן כדי לעזור לך
להחליט.
טיפש
אחד.
הלוואי
שהכול לא היה מסובך כול כך...
הכול
אצלך תמיד מסובך כי את הופכת הכול למסובך. תשחררי קצת.
ואת
בסדר גמור. את מצליחה להתמודד עם הקשים
והסיבוכים שלך יפה מאוד.
את
בדרך הנכונה.
אתה
חושב?
אני
בטוח.
עובדה
שאת עדיין מדברת עם גברים באתר.
יכולת
כבר להגיד לכולם שאת לא מעוניינת בקשר איתם אבל את ממשיכה לדבר איתם. תחשבי על זה.
האממ.
נקודה מעניינת. אתה צודק.
אני
מענה את עצמי בקשרים איתם. אני גורמת לעצמי סבל כי אני נהנית לסבול. נהנית מכאב.
לא מכירה משהו אחר.
אם היה
לי טוב לא הייתי נותנת להם להמשיך לדבר איתי.
אל
תהיי מצחיקה. אף אחד לא נהנה מסבל וכאב.
אני
יודע שאת סובלת ושכואב לך ואת רוצה להפסיק את זה.
לפחות
אל תשקרי לעצמך. לא בקטע הזה. בבקשה.
אני לא
יודעת איך להפסיק את זה. לא ממש. לא מכירה דרך אחרת להפסיק את הסבל ואת הכאב.
ואני
חייבת רגע להשיב להודעה שלו.
אני
מחכה.
הוא
כתב לי מחמאה בסוף הצ'אט שלנו.
משום
מה כולם מתחברים אליי ברגע , וחושבים שאני מהממת, מדהימה, נחמדה ושכייף לדבר איתי.
אז
לקחתי זאת כמחמאה.
נו? את
רואה? מילה אחת שמישהו כותב לך ואת כבר מחייכת ומרגישה טוב יותר.
ביקשת
מספר?
אני
עדין לומדת לקבל מחמאות . זה חדש לי. אני לא רגילה.
וכן.
שלחתי לו עכשיו הודעה והוא נתן לי גם את המייל שלו.
אז
שאלתי אותו אם יהיה לו נוח לדבר במייל או ב ווצאפ כשיהיה באיטליה ואני מחכה
לתשובה.
רואה
איך דברים מסתדרים לך בקלות כשאת לומדת קצת להרפות ולשחרר?
אני
חושב שזה הפתרון שלך, שאת צריכה ללמוד לעבוד עליו יותר.
מה?
איזה פתרון?
להרפות
ולשחרר.
כשזה
קורה, את מרשה לאנשים להתחבר אלייך ולאישיות שלך. וזה נפלא.
זה
אולי נפלא אבל זה גם סיכון נוסף.
נכון,
אבל לעולם לא תלמדי אם לא תיקחי סיכונים, נכון? ;)
כנראה
שאתה צודק.
אני
אתאושש מהשבוע שעברתי ואתחזק מחדש לקראת מישהו חדש.
ככה
אני אוהב אותך ילדה!
שמח
לשמוע השאת מרגישה טוב יותר.
בהצלחה!
תעיפי
את הריקנות ואת והאכזבה , תתאפסי על עצמך, ותתחילי מחדש.
הכול
בסדר.
אף אחד
לא יכול לגבור עלייך! את חזקה יותר מהכול ומכולם!
אתה
לגמרי צודק!
אני
זוכרת לנשום ואתחיל שבוע חדש בהרגשה טובה יותר.
אני לא
אתן לבחורים לדרדר אותי לרגשות אפלים. לא אתן להם את הסיפוק וההנאה הזאת!
אני
הרבה יותר חזקה ממה שהם חושבים!
מאושר
לשמוע ולראות אותך כותבת את המילים החזקות
האלה!
אני
איתך ילדה! את חזקה. תיזכרי את זה.
אזכור.
הדרך לפנייך עוד ארוכה אבל את על דרך המלך.
תיזכרי
להישאר עליה ולא לסטות ממנה.
אני
אזכור. מבטיחה.
~~~~~~~~~~~~~~~
אני ממש מתחילה לאהוב את השיחות הפנימיות האלה עם הקול הפנימי הזכרי שלי.
שרק עכשיו צץ לו משום מקום.
מעניין למה...
וזה ממש עוזר לי כשאני מדברת איתו בלילה. הוא מחזק אותי כשאני מפסיקה להאמין ולחזק את עצמי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
