הצעות מהאתר לטבעונות מגיעת אליי בזמנים הכי לא טובים שלי ואני נאלצת בלב כבד לדחות כול הצעה כי אני ממש לא רוצה להכניס לחיי גברים ולסבך אותם כשאני בעצמי לא יודעת מה קורה איתי.
אז בימים האחרונים קיבלתי 4 הצעות וסירבתי לכולם.
הרגע קיבלתי עוד הצעה ממישהו ונאלצתי לסרב בנימוס.
חברה שלי שלחה לי הודעה ורצתה להיפגש בבית קפה. להוציא אותי מהבית,
ואני הרגשתי שממש אין לי כוח. ממש לא היה לי כוח לצאת.
היא אמרה לי בהודעה ' את ממש לא צריכה להיות בבית. את צריכה לצאת'.
ולעצמי בלב אמרתי אני יודעת.
אבל ממש לא היה לי כוח.
לא יודעת למה.
לא רציתי לצאת כשאני מרגישה בדאון ולהרוס את כול היציאה במצב הרוח העגום שלי.
השבוע הזה בכיתי ונרגעתי בכיתי ונרגעתי בכיתי ונרגעתי.
זה היה נוראי!!!
מעולם לא הייתי בכזה מצב שיום אחד אני בוכה יום לא, יום כן יום לא.
רביעי בלילה איבדתי שליטה ובכיתי וזה כאב.
חמישי לא בכיתי והייתי בקניון.
שישי בבוקר הכול נהרס לי וקרס ובכיתי המון ובערב יצאתי למסעדה.
שבת היה רגוע ונחתי קצת.
ואתמול היה היה רעש ובלאגן ברחוב שלי והרבה אנשים ובערב בכיתי שוב בגלל שרי הכלבה שלי כי לא יכולתי לראות אותה סובלת.
והיום פשוט ניסיתי לנוח ולהתחזק אבל לא הצלחתי להתאושש.
גם עכשיו, אני לא מצליחה להתאושש.
אין לי כוחות לעשות כלום.
הגוף שלי מותש המצב המטלטל של הימים האחרונים
הראש שלי שוב כואב ולחוץ.
אני כול היום התעסקתי עם הכלבה שלי כדי שלא תיגע בפצע שלה וזה לקח ממני כוחות נפשיים.
אבל את התקווה ואת האמונה צריך לחפש בדברים הקטנים שאנחנו עושים- כשאנחנו קמים בבוקר, כשאנחנו יוצאים החוצה ומביטים אל השמש והשמיים ומבינים שעמוק בתוכנו, אנחנו כן רוצים לשפר את המצב. כן רוצים להרגיש טוב. כן רוצים למצוא דרך מילוט מהמצב הרעוע שלנו.
אנחנו לא רוצים להיכנע אבל זה קל ללכת לשם ולהיכנע.
כשאין יותר אמונה.
שכשאני קמה בבוקר, אני מבינה שיש עוד תקווה. אחרת לא הייתי קמה.
כשהבכי נרגע , אני רואה דברים אחרת ומבינה שאני יכולה להתחזק ולמצוא את עצמי מחדש.
זה אף פעם לא הסוף עד שלא נרגיש אותו עמוק וחזק בתוך הבטן.
כול עוד אנחנו נושמים , חיים וקמים כול בוקר,
יש תקווה ויש אמונה!
קל להיכנע להרגשה הרעה. לוותר, להרים ידיים.
להרגיש חסרי אונים מול המציאות הקשה.
אבל כשיש מסביבנו אנשים שמרימים ומחזקים,
אנחנו מתחזקים בעצמנו, ומבינים שזה לא הסוף.
שאנחנו עוד צעירים.
שיש לאן להתקדם ולהמשיך.
ושאסור אף פעם להיכנע ולוותר!!!
צריך ללמוד מכול נפילה ולדעת לקום בחזרה!
לא משנה כמה היקום והאנשים שבו, מנסים להוריד אותנו לתחתית!
אנחנו הרבה יותר חזקים מכולם!
וצריך להאמין בזה.
וכשאין יותר אמונה
צריך לקום ולמצוא אותה!
כי היא שם!
חזקה יותר מהכול!
וביחד איתה תבוא גם התקווה
ודברים יתחילו להסתדר
אם רק נאמין ונדע לעלות מכול נפילה.
ובנימה אופטימית זו אני כנראה אסיים את חודש אוגוסט המטלטל והלא יציב שלי מבחינה רגשית.
אני בעצמי עוד מנסה למצוא את המקום שלי איך להשתפר ואיך לעלות בחזרה מכול נפילה.
ואיך מכול בכי של התפרקות לעלות ולמצוא את הדרך שלי בחזרה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
