חזרתי היום לחווה והיה דווקא שקט מאוד ולשם שינוי לא היה רעש ולא היה לחץ ויכולתי לטפל בסוסים שלי בשקט ובלי לחץ,
אז טיפלתי בצי'קו ובדייגו ובקינג, והיה לי ממש כייף.
עבדתי ברגוע ובשקט ובלי לחץ,
והספקתי הכול,
מה שכן בעניינים הרגשים יותר,
כן קצת הטיפו לי פה ושם שאני צריכה להתגבר על הפחד מעבודה, מרישיון, ומאזור נוחות,
ולהפסיק לפחד.
דיברתי עם מישהו בחווה בחווה על עבודה ורישיון נהיגה ותיאוריה, ואמרתי לו את הסיבות למה אני לא עושה רישיון,
וכרגיל לכולם, כול דבר שאני אומרת ישמע כמו ' תירוץ' למה לא לעשות משהו כי...
אני לא רוצה או שהפחד חוסם אותי.
ושאני צריכה להתגבר על הפחד , ופשוט לעשות דברים,
ואז קבעתי עם חברי הקבוצה להיפגש מחר,
ואזור הנוחות שלי לפגישה זה הבית של הקבוצה כי משם יותר קל לי לצאת לבתי קפה בתל אביב.
אז עפו עליי בקבוצה שאני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי ולהתגבר על הפחד ובאותו הרגע הרגשתי מאויימת.
ואני לא רוצה לצאת מחר ולהרגיש מאויימת ולא בנוח ושהם כועסים עליי בגלל הפחדים האלה שלי.
זה לא נעים וזאת לא המטרה.
אז אמרתי להם את זה.
אני מודעת לזה שאני תמיד בוחרת במקומות מוכרים ובאזור נוחות כדי לא להיכנס ללחץ וללכת לאיבוד בתל אביב.
אבל כרגע אני עדיין לא מוכנה לצאת מאזור הנוחות והמוכר בשביל יציאה שאמורה להיות מהנה.
ממש לא.
אני אמורה ליהנות מחר לא לסבול ולהיות בלחץ שאני לא יודעת איפה כולם נפגשים.
ובכול מקרה היה כיף בחווה,
ולא דיברתי עם ידיד שלי 3 ימים (רק פשם טלפון אחד וכמה הודעות)
ובדרך חזרה הביתה הוא פתאום התקשר אליי ( אחרי שכול הבוקר ניסיתי להוציא מהחבר שלו מה עובר עליו כי הרגשתי שמשבו עובר עליו והוא לא אומר לי כלום, וגם חבר שלו לא ידע מה עובר עליו)
אז ידיד שלי אמר שאני יכולה להתקשר אליו גם ושהוא לא עשוי מסוכר ומזכוכית,
ואני יודעת את זה אבל אני לא רוצה להפריע ולהעיק עליו,
והוא אמר שאני לא מעיקה ולא מפריעה ושאני יכולה להתקשר והוא יחזור אלי,
אבל עדיין משהו בתוכי מרגיש שאני לא מסוגלת לעשות את זה.
שאני לא יכולה להתקשר אליו בחזרה או לשלוח הודעה ולדעת מה קורה איתו.
הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו ועם חבר שלו לאכול אבל אני רוכבת בערב,
ואם יש משהו שאני לא מוכנה לוותר בשבילו על יציאה איתו- זאת הרכיבה שלי.
על הרכיבה שלי אני לעולם לא אוותר בשבילו!
הוא שאל אותי אם אני לא יכולה לוותר על הרכיבה,
אמרתי שלא כי כבר הוציאו רשימות , ואם רציתי לבטל את השיעור הייתי צריכה לעשות את זה אתמול,
ולא היום בדקה ה-90 בלי שום סיבה.
אז על הרכיבה זה אולי הדבר היחיד שאני לא אוותר עליו בשביל ידיד שלי.
ועכשיו הוא נסע לאכול עם החבר שלו ברמת השרון והוא ביקש ממני לא לעשות לו פרצוף כועס או עצוב בתיוג.
משום מה הוא מפחד שאני מפגינה רגש בתיוג שהוא עושה והוא מבקש ממני למחוק את הרגש.
אז הפעם אני מוותרת לו ואני יעשה לו ולחבר שלו לייק בתיוג.
כי לקחתי שליטה על היציאה ובחרתי לא להצטרף.
הוא הציע ואני סירבתי.
אז אני לא יכולה לכעוס.
אני כן כועסת אם הוא לא מזמין אותי , ואז אני מגלה שהוא יצא בלעדיי ולא אמר לי כלום,
והוא גם אמר לי שאני לא צריכה לשאול ישירות את חבר שלו מה קורה איתו (עם ידיד שלי),
ואני יכולה לשאול אותו בעצמי להתקשר או לשלוח הודעה,
אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה!!!
לא יודעת למה!!
בכול אופן הם הלכו עכשיו לאכול ביחד ואני צריכה לעשות להם לייק.
אבל לא נורא.
מחר בערב אהיה עם החברים שלי , אז אני אחזיר לו על התיוג הזה הזה שהוא עושה היום עם חבר שלו במסעדה,
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
