[14:28] בבית המשפחה של בן זוגי.
אני מרגישה מידי פעם שהצורך לכתוב כאן מתעורר,
אך לצערי מקום זה מאבד במהרה את הקסם שהיה בו בימי קדם.
 הכתיבה כבר אינה משחררת.

מוחי ספוג כימיכלים ומחשבות, 
אפילו הזמן כבר כמעט ואינו סוטה ממסלולו הטיבעי.

אני לא יודעת איך להמשיך, אך איני אבודה. 
אולי אלך להעיר את בן זוגי?
הוא יחשוב על תשובה.

עכשיו שאני יוצאת עם פילוסוף אני פטורה מהעיניין?
כן?

יופי.
 

 [14:33] חסרת השם.