כי אמא אמרה

הצבעים של קריולה (Crayola) תמיד מחזירים אותי לילדות שלי.  הריח שלהם מחזיר אותי עשרים וכמה שנים אחורה לחברה שבדיוק קיבלה משלוח טרי מארה"ב שכלל חבילת צבעים ענקית של קריולה. כמה נזהרנו והתקמצנו עליהם, איך מלאנו דפים שלמים בקווים רק כדי לראות את הצבע שלהם וכמה שעות סידרנו אותם על פי סדרים מסויימים שקבענו בתוך הקופסא (אדומים-ורודים-סגולים-תכולים-כחולים-ירוקים וכך הלאה...).

היום כבר קונים אותם בכל חנות לציוד משרדי ועדין הריח שלהם עושה לי נעים בגוף. אבל לא בצבעים עסקינן, מסתבר שחברת קריולה מתחזקת ממש בשבילנו אתר מקסים שגולת הכותרת שלו הם דפי צביעה מקסימים שמהם אפשר לבנות מובילים, להרכיב חיות או סתם להכין משחק זיכרון. זה אתר שימושי לימי החורף הבאים אלינו לטובה.

מבטיחה לצרף גם דוגמאות מעשה ידינו, רק מחכה כבר ליום שירד גשם וימנע מאיתנו את הירידה לגינה....

התמונות מתוך אתר קריולה http://www.crayola.com/free-coloring-pages

התיק הזה היה אצלי אהבה ממבט ראשון. ראיתי אותו מחייך אלי במתיקות מעל מתלה בחנות למוצרי תינוקות, עמדתי שם כולי מוקסמת ממששת אותו בהתלהבות עד שבעלי תפס אותי ביד ומשך אותי משם בכח...אבל בסוף הצלחתי ואירגנתי אותו לעצמי כמתנה מחברה. אין ספק שמדובר בתיק יפיפה ושייקי אבל בעיני זה לא סתם עוד תיק עגלה אלא תיק למתקדמות.

מה זאת אומרת? בחודשים הראשונים ובילד הראשון נורא חשוב לך תיק שיהיו בו מלא תאים שיקלו עליך את המפקד שלפני היציאה מהבית (חיתולים? יש!, מגבונים? יש!) אבל בהמשך אפילו שכחנית כמוני כבר זוכרת בע"פ את הדברים הבסיסיים שצריכים להיות בתיק וזה הזמן לעבור לתיק למתקדמות - תיק לתקופה שבה כבר לא לוקח לך שעה להתארגן כדי לצאת עם הילדה מהבית אלא זה לוקח עשר דקות, שגם אותן אין לך ממש. בשלב הזה את צריכה תיק שאפשר צ'יק צ'אק לזרוק לתוכו חצי בית, להוסיף עוד שני בקבוקים בצדדים ולטרוק את דלת הבית מאחורייך בתקווה שלא שכחת את הילדות בפנים. וכך את יוצאת לך עם התיק הכי מגניב על הכתף שמסתיר בתוכו אולי בלאגן איום אבל משדר משהו אחר לגמרי. 

אז אם אתן בקטע של תיק מקסים ופרקטי להפליא לכו עליו. לי יש את המפוספס בשחור לבן והוא פשוט הורססססס!!!

אפשר למצוא אותו באתר של המעצבת - http://www.heidi-design.com/

למיטב ידיעתי המחיר באזור ה-500 ש"ח.

"ברחוב ירמיהו, ממש כאן ממול,

גרים להם נילי, הורים וחתול."

ככה נפתח הספר הכי יפיפה שראיתי. זה ספר מקסים על משפחה שמגלה את הצחוק, שנפתחת לעולם ולחוויותיו. אבל לא העלילה היא החלק החזק של הספר, למרות שהיא בהחלט מקסימה, אלא דווקא הציורים - וזה מה שמיוחד פה, שהם בכלל לא ציורים אלא מלאכת מחשבת של אפליקציית בד וריקמה. במקום לצייר את הדמויות גזרו (או יותר נכון גזרה) אותם מבד וכל הספר נראה כמו ריקמה מקסימה ומדהימה. וכל זה על הרקע האורבני של העיר האהובה עלי (תל אביב כמובן) דבר שהופך את הספר לכל כך מקומי וקרוב במיוחד לילדים התל אביבים אבל לא רק להם. הרקמה כל כך צבעונית ומושקעת וכל כך משופעת בפרטים שגם בקריאה ה-52 אנחנו עדיין מתעכבות על הציורים ומגלות פרטים חדשים ושוב מתפתות להעביר את האצבע על הצילומים-אולי הפעם נצליח לחוש את מגע הבדים. מקסים ומומלץ בחום. את הספר כתבה לבי דאון ואירה בחסד לנה גוברמן. 

והנה תמונה (מהאתר של הוצאת כנרת):

למקרה שלא השתכנעתם אני מצרפת לינק להמלצה על הספר שכתב יהודה אטלס בכבודו ובעצמו, מה יותר מזה...

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1064557.html