לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Tabula rasa


קורותי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2011

קולולולולו


זו היתה תקופה לא קלה, ביחוד הלפני.

מכיוון שהיגיעו הרבה אנשים מרחוק אז ארחנו אותם אצלנו וזה לא היה קל, ביחוד כי אנחנו רגילים לפרטיות שלנו, גם כי לגור עם אבא שלי שיגע אותי, גם כי הייתי צריכה להכין את האוכל לחתונה (כן, כן, עשיתי בעצמי ואני לא מתחרטת) אבא שלי גם הוא טבח והייתי צריכה לספוג את כל הביקורת ממנו, שזה הדבר האחרון שהייתי צריכה בנוסף לכל הסידורים האחרים כי החתונה היתה בעצם פיקניק בפארק ואירגנו את הכל בעצמנו.

אומנם האורחים עזרו לא מעט, עשו כלים ואת מלאכת הכביסה השנואה עלי (תודה לקואלה) ושיעשעו (תודה לאפרוחית) אבל בכל זאת- זה היה לחץ עצום ושמחתי שזה נגמר.

מה גם שמזוג שמזדיין כמעט כל יום היינו צריכים להגביל את עצמנו לפעמים ספורות כשאף אחד לא היה בבית וזה לא קרה הרבה, אז אפילו את הלחץ לא היה לי איך לפרוק, שלא לדבר על מה שזה עושה לעור הפנים.

אבל זה היה שווה.

הטקס עצמו היה במשרד הרישום של העיריה והפיקניק בפארק יפה במזרח מלבורן, מכיוון שמדובר בעיר של 4 עונות ביום אחד התפללנו ליום שמשי, התחזיות אמרו -mostly sunny

וקיווינו בכל לב שהם צדקו.

תוכנית ב' היתה ללכת להורי האוזי ששכרו אוהל לחצר בהרבה כסף. “רק כדי להבטיח שתהיה שמש" אמרה אמא שלו.

אחרי האיפור והשיער והשמלה שנעשו כולן ע"י נשים יפות שאני מכירה ומעריכה, שמנו פעמינו לדרך, התחיל טפטוף שהפך לגשם, קייט שהיתה הנהגת טעתה בבנין והאיחור הקלאסי של הכלה הפך להיות קצת מדאיג עבור האוזי אבל בסופו של דבר היה בגבולות הטעם הטוב.

הטקס היה קצר אך מרגש ומה שאהבנו בו היה שלא היה שום איזכור לדת או לאלוהים, רק שני אנשים שאוהבים זה את זו.

כשיצאנו עדיין ירד גשם אבל זה כבר לא היה משנה כי היינו מאוד מאושרים וזה היה מצחיק כי גשם היה החרדה הכי גדולה שלנו ופתאום זה לא שינה כל כך.

אז התחלנו לנסוע לכיוון הפארק וככל שנסענו הלך והתבהר עד שכשהיגענו כבר זרחה השמש והפארק היה מלא אנשים וילדים ואפילו כלב אחד.

אומרים שגשם שיורד ביום של החתונה זה מזל טוב אז אני שמחה שנהננו משני העולמות.

מכיוון שאין לי כח לכתוב אני אשים תמונות כי הן יעשו את העבודה הרבה יותר טוב.

 








נשיקה

 



הזר אותו עיצבתי במו ידי מפרחים שקטפתי ברחוב יומיים לפני כשקטפתי את הרוזמרין והלבנדר מהפארק ליד הבית למנה של הצלעות טלה.

 



אייוי לא תפסה את הזר אבל הרימה אותו ובכך דנה את עצמה למתחתנת הבאה

 



היא נתנה אותו למישהי שנראתה יותר מעוניינת...

 



קסטרד, הכלב המהמם של ג'ני, לא רואים בתמונה אבל יש לו עניבת פרפר



הפארק



עוגת החתונה שגם אותה עשיתי, פבלובה

 



הילדים מצאו המון שבלולים ועשו מירוץ



מירוץ שקים

 






נכתב על ידי , 29/10/2011 15:43  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לT_rasa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על T_rasa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)