תכננתי לכתוב על המצב בארץ וכמה שזה עושה לי רע וכמה קל להישאב לזה אבל החלטתי לוותר. אני משתדלת לקחת את זה במנות קטנות ולהתרכז במה שעומד להגיע. ויש הרבה.
אז החדשות הטובות הן: מצאנו בית! התשלום הראשוני נעשה. יש עוד כל מיני ניירות לחתום עליהם שזה הקטע המתסכל והקשה ביותר ויוצא לנו לריב לפעמים אבל אנחנו רק יוצאים מחוזקים מזה ואני יודעת שאני אוהבת את האיש שלי מאוד מאוד ובאמת אומרת תודה כל יום על זה שאנחנו ביחד. לא יכולתי לאחל לעצמי מישהו כל כך נפלא שמשלים אותי בכל כך הרבה מקומות.
אנחנו עוברים לבלגרייב שזה פרבר די מרוחק בדרום מזרח מלבורן. הצורה שבה מלבורן מחולקת שונה מאוד מבארץ. זו עיר ענקית בגודלה (השטח של מלבורן רבתי הוא שני שליש ממדינת ישראל!) שמחולקת לפרברים. בכל פרבר כזה גרים בממוצע 10,000 תושבים. לכל פרבר יש מרכז קניות משלו עם סופרמרקטים, בנקים, בתי קפה וכו'.
מכיוון שהעיר כל כך עצומה מרבית התחבורה נעשית ברכב פרטי. כשרק הגעתי ועוד לא היה לי רשיון השתמשתי בתחבורה הציבורית ה-לא מי יודע מה יעילה בשילוב עם אופניים (כי לפחות אפשר להעלות אופניים לרכבת). מאז שיש לי אוטו זנחתי את האופניים כמעט לחלוטין. בעיקר עכשיו כשחורף וקר ואני גדולה ומסורבלת.
אז המקום שאנחנו עומדים לעבור אליו הוא די מרוחק. 35 ק"מ ממרכז העיר, משהו כמו 55 דקות ברכבת שהאוזי יאלץ לעשות כל בסיס יומיומי. אם כי הבוס שלו (איש מקסים) אמר לו שהוא יוכל לעבוד לפעמים מהבית וגם הם הולכים לתת לו לפטופ כדי שהוא יוכל לעבוד מהרכבת. אמריקה, בחיי- כלומר, אוסטרליה.
בקשר לאופי של המקום- אני מאוד מבסוטה. הפרבר ידוע כהיפי למדי ומאוד קהילתי באפיו, המקום יפיפה. אנחנו גרים ליטרלי באמצע היער (תמונות יגיעו בעתיד) ויש פארק גדול עם אגם לא רחוק מהבית. וגם רכבת קיטור שמהווה אטרקציה לתירים.
אני מתכננת להכשיר את המטבח בבית כך שאוכל לבשל בבית ולא להשכיר מטבח ותוך כדי כך להשגיח על הקטנה. אין לי שמץ של מושג איך זה באמת יהיה, אין לי בכלל מושג איך זה לגדל תינוקת קטנה אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח.
אני הולכת וגדלה. סוף השבוע ה29 נכון לעכשיו ובלילה כשאני הולכת לישון אני לא יכולה להאמין שאני עוד אגדל אבל יודעת שזה יקרה. מרגישה טוב בסה"כ, חוץ מצרבות מזדמנות וקצת עייפות אני באמת בסדר. הורדתי את קצב העבודה בערך בחצי כי פיזית זה נהיה קשה וחוץ מזה שחורף ואנשים גם ככה לא יוצאים לשווקים. אז משעמם לי נורא ואני נכנסת לפייסבוק הרבה יותר מדי. האמת שהדבר הנכון לעשות כרגע יהיה לקרוא כל מיני דברים שקשורים לעסק, בעיקר בנושאי שיווק ותכנון שבד"כ פשוט אין לי זמן לעשות ועכשיו יש לי שבועיים של פחות עבודה וטרם מעבר, אני אצטרך לעשות את זה.
עדיין משתדלת לעשות יוגה והתעמלות הריונית שגורמות לי להרגיש מצוין, קוראת על הלידה ועל תינוקות והריון ומשתדלת לא לפחד אבל בעיקר מחכה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
