גיבורים

(כותבת: רוז קוורץ)

גיבורה ראשונה מביאה פה את סיפורה. היא רוצה להשאר אנונימית, והכינוי שבחרה לה הוא who needs a man to save her?

אותה בחורה, איתה יצא לי לדבר בפייסבוק ובמייל, סיפרה לי שמאז שהיא זוכרת את עצמה דוד שלה, שהוא שוטר, מלמד אותה הגנה עצמית.

כשפתחנו את הבלוג, פייק ואני, היא פנתה אליי בפייסבוק ואמרה כי לדעתה צריך להסביר לבחורות גם איך להתמודד באותו הרגע, ולא רק להביא סיפורים שניגמרים רע. אין ספק- היא צודקת. וכשסיפרה לי את סיפורה ואת מה שעשתה- הייתי גאה, הייתי ניפעמת. אני יודעת שלא הרבה מסוגלים לזה, כי ברוב המקרים אתה פשוט קופא, לא מסוגל להזיז שריר. אבל אצלה זה היה אחרת.

וזה סיפורה:

"זה התחיל ביום אחד שאמא שלי הביאה לי כסף לקנות ממתקים. הייתי אז ילדה קטנה אבל רחוקה מלהיות תמימה. ירדתי למכולת למטה לקנות ממתקים כשלפתע במפרק כף ידי אחזה יד לא מוכרת. הסתכלתי למעלה וראיתי איש מבוגר מחזיק בי והחל לגרור אותי. שניות של שיתוק עברו במוחי כאשר סרקתי את פניו הרציניות והקרות. באותו רגע הבנתי מה אני צריכה לעשות. כאן הגיעה השעה לפעול- שעת האמת לכל הפעמים שדוד שלי אימן אותי ואמר לי בדיוק איך לפעול במקרה ומישהו תוקף אותי. ניסיתי להשתחרר מאחיזתו כפי שדודי לימד אך ידיו היו גדולות וחזקות בשבילי. הסתכלתי מסביב ובסוף לקחתי משהו מהרצפה עם ידי הפנויה והנפתי אותו בכל כוחי לעבר מפשעתו. אני כבר לא זוכרת במה אחזתי. מאותו רגע אני זוכרת את צווחתו. היה ברור שהוא הופתע. ידו עדיין לפתה את ידי אבל הוא היה חלש יותר. נשכתי את ידו עד שעזב אותי והתחלתי לברוח מהר ככל שיכלתי. נכנסתי לסופר ומצאתי שכנה שלי איתה הלכתי הביתה. כשיצאתי ראיתי בפעם האחרונה את פניו מסתכלות עלי בשנאה. אין משהו אחר שאותו אוכל לתאר כאירוע כל כך עצמתי. עד היום אני קופצת בכל פעם שאוחזים בידי, אבל מודה לדודי על שלימד אותי להגן על עצמי ומודה לעובדה שלא השתתקתי מהפחד. בגלל זה אני חושבת שכל אישה צריכה ללמוד להגן על עצמה. כל אחד צריכה לדעת מתי היא צריכה לפעול ומתי היא צריכה לעמוד על שלה. כל אחת צריכה לדעת שהדברים האלה יכולים לקרות גם לה בין אם זה ברחוב ובין עם זה עם בן משפחה, בן זוג או עמית לעבודה."

אז זה הסיפור של הבחורה. ואני מסכימה איתה שכולנו צריכים ללמוד הגנה עצמית ולדעת להתמודד. אולי זה יעזור יותר ונשתתק פחות כשדברים כאלה יקרו.

תודה לך who needs a man to save her? שהיית גיבורה והבאת לנו את הסיפור שלך. ששיתפת, שפרקת ואולי נתת חוזק לעוד גיבורים כמוך.

שימו לב:

העצות שבבלוג הן לא תחליף לייעוץ מקצועי כגון פסיכולוגים או עזרה ממסל"ן (לינק לאתר שלהם נימצא ברשימה מצד שמאל).

לשליחת סיפורים:

[email protected]

שלכם,

פייק ורוז