גיבורים

הסיפור הבא נשלח לנו ע"י בחורה נהדרת שביקשה להשאר אנונימית. בלי הקדמות מיותרות, כי אין לי באמת מה להגיד, זה סיפורה:

"טוב מאיפה להתחיל.קודם כל,חייבת לציין שזה מאד קשה בשבילי ואולי בגלל זה אני מעדיפה עדיין לא לחשוף בדיוק מי אני,כי אחריי הכל זה מבייש אותי אבל הסיפור כמו עוד רבים אחרים צריך להיות מסופר,לפחות בצורה הזו.
דיי מצחיק אותי שלא סיפרתי על זה לאף אחד קרוב חוץ מהחבר שלי מפחד שישפטו אותי ודווקא ככה,באינטנט ה"כפר הגלובלי" הזה אני כן חושפת.
אני בת 18,לא מרגישה הבדל משמעותי אבל גיל זה גיל,ומה שקרה לי קרה בערך כשהייתי בכיתה ג'-ד',התקופה הזאת מטוטשת מבחינת הזמן שלה אבל זה באיזור הזה.
באותה התקופה היינו בארץ(עולים חדשים) כשנה ואמא שלי כאם חד הורית שהייתה צריכה להילחם על קימינו, חיפשה עזרה איפה שרק יכלו לתת וחבל.
אני זוכרת רק שהייתה לנו דליפה בתיקרה והזמינו אינסטלטור,אני בדיוק עשיתי שיעורים או בכל מיקרה ישבתי בחדר ואז הוא נכנס,הוא היה בן 40 אני מתארת לעצמי. הוא שאל אותי משהו שאני באמת לא זוכרת מה אבל זה ממש לא מצא חן בעיני ורציתי כבר שילך מהחדר שלי.
איכשהו בלי ששמתי לב הוא נכנס לחיים של אמא שלי,הביא תמיד ממתקים בשבילי,הסיע אותה לאן שרצתה...ואז זה התחיל לקרות ,כשהייתי ישנה הוא היה מתחיל לגעת בי ,כמובן שהייתי מתעוררת והייתי מפוחדת ,לא ידעתי למה זה ומה זה בכלל ,לפעמים לא יכולתי להירדם מהפחד שאני אתעורר כי הוא יגע בי.יום אחד כשזה שוב קרה זה הדרדר למקום הרבה יותר גרוע,רק אחרי שנים הבנתי שהוא הכריח אותי לגעת בו מעבר לסתם לגעת,למזלי המאד רב זה לא הגיע לאונס או בוא נגדיר את זה ככה ל"לקיים יחסי מין" כי כל מה שהיה לפני אפשר לקרוא לו אונס ואני בטוחה בזה שזה היה מגיע לזה אם לא הרעש של מפתח הדלת שפחיד אותו.לא יודעת איך כי אני לא זוכרת שסיפרתי משהו,אמא שלי ניתקה איתו את הקשר אחרי הרבה צעקות ובלאגן שאותו גם לא זוכרת בבירור .והוא נעלם.
הדחקתי את זה המון זמן,ורק כשפגשתי את החבר הנוכחי שלי הצלחתי לספר את זה בפעם הראשונה ולהפתעתי הוא הצליח מאד להקל עלי ודיי חסך דיבורים עם אנשי מקצוע אם בכלל הייתי צריכה.
וזהו,עכשיו גם זה הוריד לי אבן מסויימת נוספת .
אז תודה שנתתם לי את האפשרות =]"

אנונימית יקרה:

תודה על היכולת שלך לשתף אותנו ולא לשתוק ולהעיז לספר משהו שהוא מאוד קשה. לכבוד הוא לנו שהבלוג שלנו מאפשר לך לפרוק ולהביא את הסיפור.

נכון שלא התלוננת ועברו דיי הרבה שנים אבל אולי עוד אנשים שקוראים את הסיפור מבינים שהם לא לבד, שהם לא היחידים, ואולי זה יעזור להם להפתח, ללכת לבקש עזרה ולא להדחיק דברים שגם אם עברו הרבה שנים- עדיין משפיעים.

אז שוב תודה לך.

שלך,

צוות "גיבורים".

[email protected]