זהירות! טריגר!
שלושת הסיפורים הבאים מכילים חומר קשה וכואב לקריאה, אך מלמדים הרבה ונותנים כוח ולהרגיש פחות לבד.
אלה הם סיפוריה של שובי דובי:
"זה כבר ידוע ומוכר לרוב חברי שב4.3 נאנסתי אבל קצת יותר מחצי שנה ב6.11 נאנסתי שוב.
בפעם הראשונה שנאנסתי ע"י בחור דתי בסביבות גיל ה40 (הוא נשוי ויש לו ילדה קטנה ומהממת...) לא מבינהיום אחרי סיפרתי לחברה טובה שלי על זה ולאקס מיתולגי והחבר הראשון הממש רציני שלי (9 חודשים) והוא די זרק אליי זין ולא האמין לי, חשב שאני משקרת ועושה את זה רק כדי שיחזור עליי. אחרי זה נסגרתי בפני אנשים ולא סיפרתי את זה.. כמובן שהוא רץ לספר להורים שלי ברגע שידע כדאי לאמלל לי יותר את החיים, אבל לפתוח בקרב החברות הטובות שלי ולפתוח את הנושא הזה לא הייתי מסוגלת. אחרי כמה זמן, אני חושבת בסוכות עם אני לא טועה כתבתי פוסט בבלוג אחר שלי על המקרה ושלחתי לחברות שלי, הם תמכו והביעו דאגה. זה גרם לי לאושר...
לפני קצת יותר מחודש נאנסתי במרחק שני מטר מהבית, במין גבעה כזו... יצאתי עם הכלבה שלי לטיול לא היה לי חשק לישון.. לקחתי אותה בלילה בסביבות 2 לפנות בוקר ליד הבית לגבעה. הגענו לגבעה ושחררתי אותה.. הלכתי וישבתי איפה שאני תמיד יושבת ושמעתי מוסיקה באוזניות. לא שמעתי אותו בא... פתאום הרגשתי מישהו אוחז לי ביד ומרים אותי, לא הבנתי מאיפה זה הגיע, הוא סובב אותי אליו והסתכל אלי. הוא היה ערבי, היה לו מבטא חזק, ריח נוראי מהפה של סיגריות, הידיים שלו היו מחוספסות ומלכלכות מצבע, הוא היה מסריח מזיעה ולבש בגדים מלוכלכים. כבר אז קלטתי מה הולך לקרות, בהתחלה ניסתי להתנגד ולברוח ממנו... ניסתי לצעוק אבל שום קול לא יצא לי מהפה.. אחרי כמה דקות שלא הצליח לעשות את מה שרצה הוא שלף סכין יפנית ואמר שעם אני לא יורדת על ארבע ומוצצת לו הוא ירצח אותי. התחננתי ממנו שלא יעשה כלום והוא פשוט דחף אותי למטה והוציא את הזין המגעיל שלו... הוא הצמיד לי את הסכין לגרון והכריח אותי למצוץ לו. הוא כל הזמן צעק אליי ודחף לי את הראש שהזין שלו יכנס עמוק יותר.. ברגע שנמאס לו הוא הוריד לי את הטרנינג והתחתונים וחדר לתוכי. הדמעות החלו לנזול על הלחי שלי וכבר לא יכולתי לזוז, קפאתי. הוא כל הזמן קילל אותי וצעק אליי. הוא העיף לי מכה לתחת שוב ושוב ושוב ואני כבר לא יכולתי יותר.. התפללתי לאלוהים וביקשתי שזה יגמר כבר, שאלתי אותו למה זה מגיע לי כל החרא הזה? למה אני צריכה לעבור את זה שוב ושוב? מה עשיתי שמגיע לי כל החרא הזה? בסופו של דבר הוא סיים את מעשיו והעיף אותי על הרצפה זרוקה. שכבתי שם במשך חצי שעה ובכיתי... בזמן הזה הכלבה שלי ישבה לידי וליקקה לי את היד. בדרך היא הספיקה לנשוך אותו, בזמן שהלך.. אני חושבת שעם הוא לא היה מצליח להעיף אותה מאליו היתה כתבה בעיתון שכלבה הרגה ערבי (בכל זאת יש בה זנים עצבניים כמו אמסטף ורווטווילר) בסופו של דבר אחרי שנרגעתי והצלחתי להתאושש קמתי משם והלכתי חזרה הביתה.. ניכנסתי להתקלח וניקתי את עצמי מכל הזועמה הזו. הרגשתי כלכך רע וכלכך מלוכלכת... במשך כמה ימים לא הצלחתי להתאושש מזה, לא הצלחתי לצאת מהדיכאון של זה. ליד חברים ניסתי להראות שהכל בסדר, עם החבר גם ניסיתי להיות הכי סבבה בעולם אבל בכל זאת נפרדנו אחרי שבועיים וחצי. בהתחלה לא סיפרתי לאף אחד, לא יכולתי. פחדתי לקבל את אותו הזין שהאקס שלי זרק אלי שסיפרתי לו... לא יכולתי לפתוח את זה בפניי אנשים, לא הייתי מסוגלת. אחרי כמעט חודש סיפרתי לחבר שלי, הוא קיבל ותמך ועזר.
כשאני מדברת על הדברים האלה, אני יכולה לצחוק ולספר את זה במאוד אנטי.. כאילו כל המקרה לא קשור אליי...
יש מצב שזה מתבטא בכתיבה שלי, הרבה אמרו לי את זה..
הפסיכולגית והיועצת של בית ספר אמרו לי שזה בגלל שיש לי איזשהי תכונה שאני מדחיקה דברים ומרחיקה אותם ממני, מה שפגע בי עד עכשיו.
ישנו עוד סיפור שקרה לי לא מזמן בזמן הפסקה עם החבר..
הייתי אמורה לצאת עם ידיד שלי שהוא בגילי, אני בת 16, ועוד שני חברים שלו שגדולים מאיתנו.. אחד בן 23 ואחד בן 18. ידיד שלי אמר לי שניסע באודי ונוכל לנסוע לאן שרק אני ארצה והבנתי מה יש מאחורי הסיפור, בהתחלה חשבתי על זה והחלטתי שאני לא רוצה אבל חבר שלי שבאותה התקופה היינו בהפסקה אבל בכל זאת ביחד אמר לי שזה חשוב והבטיח לי שלא יהיה כלום. בסופו של החלטתי לצאת איתם... התלבשתי יפה כי בכל זאת צריך להיראות טוב, לא משנה עם מי יוצאים וגם ככה הבטיחו לי שכלום לא יהיה.. הם באו לאסוף אותי ונכנסתי לרכב ספורט מדהים שרק עשה לי את זה יותר ונסענו.. בהתחלה הלכנו לתדלק והם קנו לי קופסת סיגריות ועוד מלברו, מה לא יכול לעשות אותי מאושרת? עוד לפני הם קנו בקבוק וודקה פילנדיה, וואלה מבזבזים אליי. אושר לא ? נסענו לאיזה יער וישבנו שמנו מוסיקה ושיתנו.. אני בהתחלה אמרתי אני אשתה כוס אחת, לא יותר. איכשהו עם גרמו לי להשתכר ולהוריד איתם שוטים... שכבר לא כלכך הבנתי מה קורה נכנסו למכונית ונסענו. אני לא זוכרת עם הם אמרו לי לאן או לא אבל הגענו למין צימר ללילה כזה ונכנסו לשם.. הם אמרו לי להסתתר ולהוריד את הראש ועשיתי כמו שביקשו. הגענו לצימר וידיד שלי התחיל להפשיט אותי, אז אני כבר לא זוכרת כל כך מה היה רק שהם עברו אליי אחד אחד ובסופו של דבר ביקשו שלא אספר לאף אחד ובעיקר לא לחבר שלי. אני זוכרת שבסוף שהם יצאו לעשן סיגריה, הייתה מראה גדולה והסתכלתי על עצמי ולא הבנתי לאן הגעתי.. רציתי למות באותו הרגע, לא הבנתי מה נפל אליי. הם הקפיצו אותי לחבר שלי ובהתחלה לא סיפרתי אבל אחרי יום פשוט הייתי חייבת לספר לו והוא התעצבן כלכך.. עוד שני ידידים שלי גילו על זה ופשוט כל הזמן אומרים לי שאני חייבת להתלונן, אבל אני פשוט לא מסוגלת לדפוק למישהו את החיים. נשמע לי נורא מדי.
אפשר לומר שהיו עוד כמה מקרים שבהם עשיתי דברים שהייתי שיכורה כי שיכרו אותי, בסופו של דבר למדתי שאני לא שותה.
בנות, שתייה מערפלת לנו את המחשבות והרצונות ולא נותנת לנו את האפשרות לשלוט במעשינו ולהגן על עצמנו..
תמנעו מלשתות עם בחורים שאתן לא מכירות מספיק טוב, או שההצעה כבר נשמעת מפתה מדי.
גם הידיד הכי טוב שלך יכול לדפוק אותך בשביל סקס..."
חברים, כמו ששובי דובי אמרה: אלכוהול משבש לנו את המחשבה, את ההגיון והשכל הישר. אנחנו עושים דברים נוראיים שאנחנו מתחרטים עליהם ונותנים "יד חופשית" לאחרים לעשות לנו דברים רעים כי אין לנו שליטה.
שימו לב לכמויות השתיה שניכנסות לכם לגוף ועם מי אתם נמצאים. לא כולם חברים טובים.
בקשר לשני הסיפורים הראשונים: אני פשוט חסרת מילים (רוז).
במקרה כזה רצוי בהחלט להתלונן, ללכת להבדק גם במיון (שאין קרעים באברי המין/הריון לא רצוי/להפגש עם איש מקצוע ממקצוע בריאות הנפש) ולקבל תמיכה.
שובי דובי,
תודה רבה רבה ששיתפת אותנו. את בחורה חזקה ביותר ויש המון מה ללמוד ממך בקטע הזה.
שלך,
צוות "גיבורים".
לשליחת סיפור על אונס/התעללות/ניצול מיני ולקבלת תמיכה מאוד חבר'ה שחוו את אותו הדבר ולהרגיש קצת פחות לבד:
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: