החיים, מישהו אי פעם חשב באמת לעומק על החיים, על החלומות ?
אני זוכרת שהייתי ילדה קטנה ושיחקתי בתיאטרון בובות, אני שלטתי עליהן,
אני הזזתי אותן וגמרתי להן להגיד ולעשות כל מה שרק רציתי.
יצא לי לחשוב על החיים שלנו, אולי אנחנו גם כמו בובות התיאטרון נשלטות
ע"י מישהו ללא ידיעתנו, אולי אנחנו רק עוד משחק לילד ענקי אי שם, אולי
זה בכלל רק חלום, חלום שמתישהו אני אתעורר ממנו לעולם אחר ואזכר בכל
פרט ופרט בכל מה שקרה כמו מה שקורה בחלומות בלילה, אולי החלומות על
עולמות אחרים הם בכלל לא חלומות אלא מציאות שבאמת קיימת אי שם.
מה אם כל מה שקורה לי עכשיו יום יום שנה שנה הוא בעצם רק מבחן של מישהו
איך אנחנו פועלים ומה אנחנו עושים כמו בכל המשחקים האלה במחשב.. מה אם..
כל המחשבות מתערבבות לתהייה אחת גדולה.. אלא באמת חיים ?
זה נראה לי כ"כ לא הגיוני לחשוב על זה שיש גן עדן, גיהנום, חיים שאחרי המוות,
גילגולי נשמות, אנשים שיכולים לדעת מה יקרה לי מחר ואנשים שבגללם או בגללי
אני אגמור את החיים שלי. מה קורה אחרי שמתים מבחינה גופנית, מה קורה אחרי
שהגוף שבו נמצאת הנשמה מת, אם בכלל הנשמה והגוף הם 2 דברים שונים..
כל כ"כ הרבה שאלות וחשבות שעפות להם בתוך המוח..
ומי ידע מתי ואם בכלל נקבל תשובות להכל..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
