חזרתי להיות 45 קילו זה נוראי
הייתי פאקינג 40 קילו לפני כמה חודשים לא אכלתי כלום וחשבתי שלמשקל הזה אני בחיים לא יחזור
הנה חזרתי חתיכת פרה דוחה
אני שונאת את עצמי אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה
כבר רווח ברגליים כמעט ואין
הבטן ענקית י
הכל מדלדל גדול מגעיל וענק אני ככ דוחה שבא לי למות
אני אוכלת המון ומקיאה ואני לא מרגישה יותר קלילה אחרי הקאה רק יותר ויותר שמנה של השומנים נכנסו ובחיים לא יצאו יותר
שכל ביס אני נהיית יותר ויותר גדולה שוב
אני נזכרת באיך שנראיתי פעם ובא לי פשוט למות
בחיים אסור לי לחזור למשקל הדוחה הזה הייתי 58 קילו וזה ממש דוחה ועליתי כבר חמשש ואני כבר בדרך לשם בקצב הזה
השבוע הזה היו ארבעה ימים שאכלתי מסודר ואכלתי סלט וכאלה ולא הקאתיר
והרגשתי שמנה אבל לא שמנה כמו בדרכ
וירדתי קילו
ועכשיו ביומיים האחרונים היו לי בולמוסים מטורפים ודוחים של יותר מ 2000 קלוריות בכל בולמוס והיו לפחות ארבעה ביום
ועכשיו אני עליתי שוב
ואני דוחה אני מגעילה
שונאת את עצמי כל כך
למה אני כזאת מגעילה שמנה ודוחה
למה
נמאס לי מעצמי אני לא יכולה להיות פשוט רזה ?.
לא לאכול אני לא מצליחה או שאני מצליחה יותר מידי ליומיים שלוש או שזה חצי יום ואז טחינה מטורפת שוב
ואכול שוב אני מפחדת כי אכלתי כבר יותר מיידי וזה נהפך למעגל מטורף ודוחה של שנאה שלא נגמרת
אני מרגישה שכל מי שרואה אותי חושוב לעצמו איזה שמנה
למה היא לא עושה דיאטה
איך היא מרשה לעצמה לצאת ככה מהבית?
שבוחנים אותי
שנגעלים ממני
ששונאים אותי
ואני מבינה אותם
אני מרגישה שאף אחד לא מבין ובחים לא יבין את התסבוכת הזאת שיש לי בראש
אני כבר שונאת את ההקאות ואוכל לא עוזר לי יותר להרגע כי אני רק חושבת כמה אני שמנה
ואני בכל זאת ממשיכה
לאכול
להקיא
להקיא
לאכול
ולשנוא רק לשנוא
בלי להצליח לשנות שום דבר
בלי להפסיק לבכות
ונמאס לי אין לי יותר כוח
כל היום אני רק עסוקה כמה קלוריות כמה הקאתי כמה אכלתי מה שקלתי
ונמאס לי מזה אין לי כוח יותר
המשקל הזה הרס לי את החיים
לא מסוגלת יותר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
i never changing who i am