דרקון עייף ממסדר האופל

(ברקע מתנגן ספרינגסטין עם "THE RIVER", גלגל"צ עושים כל שביכולתם למקסם את התחושה שהחיים שלי הם סרט)

חזרתי אל מחוזות ילדותי. אל הרחובות בהם למדתי לרכב על אופניים (בדרך הכואבת).

אל הבתים שממלאים את מקומם של חוויות ילדותי.

בניין עומד עכשיו במקום שבימות החורף הגשומים השתרעה לה ביצה אינסופית ובקעו ראשנים.

בניין עומד עכשיו במקום בו עצי האורן השילו מיליוני מחטים יבשים לרפד את האדמה לפני הקיץ  הכבד.

אני נאלץ להתרכז ולחפש פרחי סבא, חמציצים, ירוקת החמור.

אני עובר ברחוב, ופתאום אני מבין שאני ו- הם בדיוק אותו דבר.

אני כמעט נטמע בתוך המולתם. אותה חולצה לבנה, אותה חליפה כהה. אותם נעליים אופנתיות.

ראשי הגלוי מסגיר אותי.  

זה לא רק שגדלתי והכל סביב השתנה.  כשהכל היה גדול סביבי, עוד היה לי אלוהים.