דרקון עייף ממסדר האופל

הפרוייקט הזה של שצ"ה נהייה גם פרוייקט תיעודי ממדרגה ראשונה. חוץ מתחושות ואירוע מסוים, אני מוצא את עצמי גולש למקומות שלא צפיתי. אבל נהנה מהגלישה, אז הולך על זה.

________________________________________________________________-

קצת לפני בר מצוה התחלתי להגיע בשבתות לסניף בני עקיבא הקרוב למקום מגוריי.  בהתחלה בעיקר הלכתי מכות.  הייתי דוס. הם לא. בסוף הם התרגלו אלי.

עניבה וסמל, סמל ועניבה, מיפקדים ו"דרככם סוגה בעבודה".  בשלבים הראשוניים לא החלפתי יותר ממילות נימוס עם הבנות. לאחר זמן (ואני חייב להודות שלא ביוזמתי) הן היו מקיפות אותי. מדברות איתי על כל דבר. לפעמים, לפני הפעולה, כשהיינו יושבים זה לצד זו, הן היו דוחפות אחת את השנייה ליפול "בטעות" עלי. להפר את איסור הנגיעה שלי.

אני קצת מתבייש להודות עד כמה הן עניינו אותי.  חולצותיהן הרחבות המחביאות את ניצני הפריחה הנשית (שהיו הסיבה האמיתית למלחמות המים הסוערות שנערכו כמעט כל שבת בקייץ "אסור בשבת" היה מי מהסטטיסטים גורס וסופג קיטונות של לעג ומים צוננים..)  שערן המדיף ניחוחות של פרחים והורמונים סוערים, רגליהן המבצבצות מחצאית - חלקן בעלות פלומה רכה, חלקן כבר, אלוהים, חלקלקות- ציחקוקיהן ומבטיהן. 

ונועה.

הורי קיבלו את עניין תנועת הנוער כל עוד היה מדובר בשבתות. הם ידעו שהתנועה מקפידה על תפילות ושזה עדיין הרע במיעוטו. כבר אז חששו לנשמתי והניחו (ואני מנחש) שאולי כיפות סרוגות זה לא איי-איי-איי אבל לפחות זה עוד בכיוון הנכון.  בבית הספר- הס מלהזכיר.

במוצאי השבת, אחרי ערבית והבדלה, נשלחנו הבייתה בקבוצות כדי שהמדריכים יוכלו לחזור לפעילות בשבטים שלהם.  איכשהו, כשנודבתי על ידי קבוצת בנות ללוותן הבייתה- לגמרי לא בכיוון שלי- המדריכה לא התנגדה כי מיהרה במילא לחזור לסניף לקראת תיכנוני ערב חשוב זה או אחר. וכך היה.  הליווי שלי הסתיים בביתן של נועה וחברתה שבתיהן היו צמודים זה לזה.

יום אחד, חברתה נסעה עם משפחתה לשבת ואני נותרתי, במוצאי השבת, תחת עמודי ביתה המסתירים את הכוכבים, לבד עם נועה.  

היא עמדה קרוב אלי. קרוב מדי. ואני רעדתי.  הרגשתי את הבל פיה על פניי כשדיברה איתי.

לבסוף עצמה את עיניה והצמידה את שפתיה לשלי. רכות.

היא ניתקה עצמה ורצה פנימה בלי להגיד אף מילה. אני ריחפתי הביתה על ענן.  מוטרד רק מעט מההשלכות שעשויות להיות למגע כזה.  אם בכלל...

דבר לא השתנה, אגב,  אחרי אותו ערב. מעולם לא נשקתי לה בשנית.  היא כיכבה בפנטזיות ילדות שלי לאורך תקופה לא קצרה, אבל לא ביקשתי חברות והיא לא יזמה שוב. אחרי זמן לא רב,  עזבתי את התנועה.