אנחנו נמצאים בעיצומה של מחאת הקיץ, שלעיתים מזכירה לי קצת מחאה של מנהיגים מפונקים. כאלה שיודעים להפגין רק בסופי שבוע, וכאשר עונת המבחנים ומזג האוויר מתאימים. הכניסה המאסיבית של ארגוני השמאל למאבק בשם הצדק החברתי, לצד כניסה של מפלגות נוספות לתמיכה במאבקים אחרים, לא משמחת אותי, אך כנראה הכרחית. אני לא קונה את מצג השווא כי המחאה לא הפסיקה מעולם. אני זוכר היטב שעוד בקיץ הקודם דיברו המנהיגים שימתינו לקיץ הנוכחי על מנת לחדש את המאבק.
בכדי לשנות את המצב במדינה דמוקרטית, יש לפעול בהתאם לשלטון החוק ולכללי הדמוקרטיה. שינוי אמיתי יכול להגיע באמצעות הפעלת לחץ על מקבץ הנבחרים בשלטון, וכאשר זה לא עובד - אז באמצעות הקלפי ביום הבוחר. יש בי הרבה ספקות לגבי הצלחת המאבק לצדק חברתי או המאבק לשיוויון בנטל כאשר חלק מבעלי התפקידים מכהנים בעמדות שהם נמצאים בהן כעת. בכך אני מתכוון כמובן לפוליטיקאים, שלשונם מצהירה דבר אחד וידיהם מצביעות עבור דבר אחר.
חשוב לי לציין: אני תומך בשני המאבקים - הן בזה לצדק חברתי, והן בזה לשוויון בנטל שכולל גיוס ערבים וחרדים לשירות לאומי. מבחינתי, נכון אפילו לכתוב כי שני המאבקים הם אותו מאבק חמען צדק חברתי, כי צדק זה גם שיוויון בנטל למען המדינה, במיסוי ובזכויות אזרח.
אבהרם לינקולן אמר פעם כי "הוודאות שנפסיד במאבק, אסור שתמנע מאיתנו לתמוך בעניין שבעיניינו הוא צודק". לצערי, המתכונת הנוכחית, בה אזרחים לא מתפקדים למפלגות ומתחילים את השינוי מבפנים, ואילו מפלגות אחרות גורפות קולות על חשבון הבטחות ריקות מתוכן, נועד לכישלון. רק פעילות אקטיבית של הציבור, ולא רק ברחובות, תוביל לחקיקה חדשה, רענון הדמויות הפוליטיות בכנסת - הן בימין והן בשמאל, ומצב חדש.
אני לא חושב שצדק חברתי קשור לשמאל או לימין, והיה לי קצת חבל לראות נוכחות כל כך בולטת של מפלגות שמאל בהפגנות למען צדק חברתי (לא בגלל דעותיי הפוליטיות, אלא בגלל שזה פשוט לא קשור לשמאל או ימין). הפעילות הזו שלהם מרחיקה בעלי דעות אחרות, מחשש כי יזוהו עם אנשי השמאל. זה לא היה מפריע לי, אלמלא לא הייתי בטוח שאם המצב היה הפוך ומפלגות השמאל היו בשלטון, אז מפלגות הימין היו אלו שלפתע היו מראות נוכחות בהפגנה. זאת כשלא אלה ולא אלה לא ביצע לאורך השנים שינוי מהותי ועמוק בסדרי השוויון בחברה בישראל.
אני פשוט מתקשה להאמין לחברי הכנסת, לפעילי המפלגות ולשאר הפוליטיקאים בשקל שמורחים אותנו כל כך הרבה זמן. רק כאשר הם רואים הזדמנות פוליטית, הם נזכרים לזנק מהר על הסוס בטרם יפסידו עוד איזה ספין. לצד דברים אלו, אני חושב שאנשי השמאל, יחד עם אנשי הימין, צריכים להיתרם ביחד למען מאבק צודק זה. הצלחה שכזו תוביל לרווח לשני המחנות. על מנהיגי המחאה לנער מעליהם את החסות של המפלגות, ולתת לשני המחנות זכות ביטוי.
דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10
ניתן ליצור קשר: [email protected]
גם בפייסבוק: Doron Nachum