הפיגוע הקשה בבורגס בשבוע שעבר הזכיר לכולנו שלצד המחאה החברתית והזעקה לשוויון בנטל, כולנו עדיין נרדפים כעם רק בגלל היותנו יהודים וישראלים. במהלך שנותיי ככתב, סיקרתי פיגועים רבים מכדי לספור. הפיגוע הראשון שנכחתי בו כבעל תפקיד היה כשהייתי בן 17, עוד בהיותי תלמיד תיכון. כבר אז ידעתי שלמרות הקולות, הצעקות, המראות הקשים, הרס המשפחות והלוויות - דברים שלעולם לא מתרגלים אליהם - לאזרחי ישראל אסור לשנות את שגרת החיים.

אני כותב בעקבות דיווחים על ישראלים שביטלו את חופשותיהם בחו"ל. גם הפעם, כשהפיגוע מכה בנו מחוץ לגבולות ישראל, אסור לנו לשנות את שגרת חיינו, כי שינוי בשגרה הוא ניצחון לטרור. צריך להיזהר, צריך להישמע להנחיות של משרד הביטחון והמטה ללוחמה בטרור, אך אסור שמעשי טרור יביאו למצב בו ישראלים יצטרכו לוותר על חופשה בחו"ל.

כמו כתבים רבים נוספים, גם אני הגעתי בשבוע שעבר לנתב"ג לקראת נחיתתו של המטוס עם הנפגעים מבולגריה. בנמל התעופה נתקלתי בכתבים וצלמים זרים, שפשוט ניסו לאסוף אינפורמציה בכדי לשדר אותה לעולם, אבל דווקא ברגעים האלה לא היה אף נציג רשמי של המדינה שהגיע, הסביר ותדרך אותם בנוגע לאירוע הקשה והשלכותיו.

אירועים כאלה הם האירועים שצריכים "לצאת החוצה", בכדי שכל העולם יידע מה עובר על אזרחי ישראל, ולא רק בארצם, שנרדפים רק בגלל היותם יהודים. שוב ושוב מדינת ישראל נכשלת בהסברה הבין-לאומית, גם כאשר יש לה הזדמנויות פז להראות ולהשמיע את הדברים.

אחד הכתבים הזרים שהיה בנתב"ג, נתקל בקצינה צעירה המשרתת בדובר צה"ל חיל, וניסה לה בכל כוחו את החשיבות שבשידור האינפורציה בזמן אמת, אך הסבריו נפלו על אוזניים ערלות. נדיר לראות מצב, שבו כתב מסביר בצורה כל כך ברורה את החשיבות של הסיקור. זה לא תפקידו, וזה דבר שצריך להיות ברור מאליו, במיוחד במדינה כמו שלנו, אבל נראה היה שמה שהטריד יותר את הקצינה זה שהכתבים והצלמים לא יעמדו קרוב מדי לשער ו"יפריעו" לה. שכנינו הערבים, דרך אגב, יודעים לנצל את התקשורת לטובתם בצורה מצוינת, עד כדי גרימת נזק תדמיתי קשה למדינת ישראל.

במקום לקבץ את הכתבים הזרים במקום אחד ולתת להם לטעום מהאמת, כי לא צריך יותר מזה, בהנהלת שדה התעופה קיבלו הנחיה מגורמים בכירים שלא לכנס את הכתבים ולא לתת להם להסתובב חופשי במרחבים הציבוריים. אם הם ימצאו סיפור או לא - זו כבר בעיה שלהם. נציג רשמי (לא במדים, ויש לציין כי דובר צה"ל תידרך את הכתבים) כמו שר או איש משרד החוץ לא טרח להופיע בנתב"ג.

בשנת 2012 חלק המלחמה בטרור וחלק מהמלחמה בכלל, היא "המלחמה" על דעת הקהל. כזו שמתנהלת באמצעות כלי התקשורת השונים, בהם פייסבוק וטוויטר. כבר לא מדובר רק בסיכול פיגועים סמוי או בטילים חכמים. באירועים כאלה יש להיעזר בכל האמצעים שעומדים לרשותנו כדי לגייס כמה שיותר אנשים שיצטרפו למאבק של מדינת ישראל בלחימה בטרור.  

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 
 

ניתן ליצור קשר: [email protected]

גם בפייסבוק: Doron Nachum